כאחד מהמשתתפים הראשונים בניסוי החיסון של המכון הביולוגי וכאדם המעורה בשיח האינטרנטי סביב הקורונה דרך התנדבותי בעמותת מדעת, נתקלתי בביקורת לגבי הטעם בפיתוח חיסון ישראלי, כאשר חברות הרבה יותר גדולות כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של הפיתוח.
הסנטימנט הזה גבר עם פרסום הנתונים של פייזר על יעילות החיסון שפיתחה החברה. אף על פי שהביקורת טומנת בחובה היגיון מסוים, אני חושב שיש טעם רב בפיתוחו של חיסון ישראלי. איננו יודעים היכן נהיה כעת שנה מהיום - האם מגפת הקורונה תדעך או שמא תגבר? האם החיסונים הנמצאים עתה בפיתוח יהיו יעילים ובטוחים? האם יהיו זמינים למדינת ישראל? ואם כן, האם תהיה לנו היכולת הלוגיסטית לאחסן ולספק אותם לכל דורש?
על אף התוצאות היפות שהציגה פייזר, יש לזכור כי אלו תוצאות ביניים של הניסוי. יש לשער כי התוצאות בסופו של דבר יהיו חיוביות, הן מבחינת יעילות והן מבחינת בטיחות, אך אי אפשר לומר זאת בוודאות. אישור החיסונים נעשה במהירות שאינה אופיינית לתעשייה הזו, וביקורת רבה נשמעה לגבי היכולת לאמוד את היעילות האמיתית של החיסונים בפרק זמן כה קצר. לכן יכול מאוד להיות שבעוד כחצי שנה נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה. החיסונים הראשונים יינתנו למאות אלפי אנשים, אך יעילותם עלולה להתברר כנמוכה מן הרצוי.
עלינו להיות מוכנים לתרחיש הזה ולהקדים את המאוחר. אם נתחיל לנסות את החיסון הישראלי רק כאשר נדע שהחיסונים האחרים אינם יעילים או זמינים לנו זה יהיה בזבוז זמן מצער. טוב שהתחלנו עכשיו, גם אם זה מאוחר. ולא די בזה - על מדינת ישראל להתחיל להתכונן לוגיסטית להובלה, אחסון, הפצה ומתן של החיסונים השונים.
המועמדות המובילות כיום להשגת אישור לשימוש הן פייזר, מודרנה ואסטרה-זנקה. לצידן עומדות עוד חברות פארמה ענקיות כמו מרק, ג'ונסון&ג'ונסון וסאנופי, שגם מפתחות חיסונים משלהן בשלבים מתקדמים, וכמובן יש חיסונים ממדינות לא מערביות כמו סין ורוסיה. כאמור, קשה לדעת מה החיסון שיימצא כבטוח ויעיל ביותר ואילו כלל לא יעמדו בסטנדרטים.
הסטטיסטיקה מההיסטוריה של פיתוח חיסונים לא מאוד מעודדת. מעט חיסונים מצליחים בסופו של דבר לעבור את סף היעילות והבטיחות הנחוצים לאישור במערב. אבל בניגוד לחיסונים אחרים בהיסטוריה, המאמץ הבינלאומי ושיתוף הפעולה ההדוק בין מוסדות אקדמיים ואף בין חברות מסחריות המתחרות זו בזו כדי לייצר חיסון לקורונה הוא חסר תקדים מבחינת ההיקף ומבחינת לוח הזמנים הזריז.
כ-52 חיסונים נמצאים כרגע בשלבי ניסויים על בני אדם לפי ה"ניו יורק טיימס", 11 מתוכם בשלב השלישי. שישה כבר קיבלו אישור מוגבל להפצה (רובם ככולם בסין וברוסיה). אלו מספרים מדהימים, בהתחשב בכך שהמגפה מלווה אותנו פחות משנה. מעבר לכך, המספרים מבטיחים כמעט בוודאות שלפחות אחד מהחיסונים יעבוד ויהיה אפקטיבי.
המאמץ הקולוסאלי הזה לא הביא רק לפיתוח חיסונים במהירות הבזק, אלא גם לדחיפה של טכנולוגיות חדשות לקדמת הבמה, לרבות זו שבבסיס החיסונים של פייזר ומודרנה. גם הטכנולוגיה המשמשת לחיסון של המכון הביולוגי היא לא קלאסית, אלא משהו חדש ומרגש. מדובר בזינוק טכנלוגי שישאיר חותם אדיר על עולם החיסונים בשנים שיבואו, ואת ההשפעה שלו נרגיש גם במאמץ למיגור מחלות מדבקות אחרות.
הכותב הוא דוקטרנט לאימונולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וחבר בעמותת מדעת
