בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בשבוע שעבר טרם הוחלט אם מערכת הביטחון תסתפק בתוספת של 11 מיליארד שקלים ב־2015 או תדרוש עוד כמה מיליארדי שקלים נוספים, שכולם יהיו על חשבון הציבור, עם או בלי מסים נוספים (עד כדי תוספת של 30 מיליארד שקלים בשלוש שנות התקציב 2016-2014).
עבור צעירים או קשישים החיים מתחת לקו העוני, כמו גם אנשי מעמד הביניים - הרוב המכריע של החברה בישראל - מדובר בסוגיה קיומית, הראויה לדיון ציבורי, מהחשובים שהיו כאן בשנים האחרונות. לעיתים נשכחת העובדה שיש אפשרויות נוספות בין המספרים 0 ל־30 מיליארד. בספקטרום הזה נכנסים נושאים שהם ליבת חיינו והסיבה "להרגיש עם ולהתחיל ללכת": הבריאות, הרווחה, החינוך והתרבות, ההשתכרות בכבוד, התשתיות, כמו גם קיומם של עסקים קטנים או עמותות המסייעות לנזקקים ולחלשים.
ביום שישי האחרון התראיין בערוץ 2 צעיר שנישא לנערה פינית ועבר לארץ הקרח האפורה. "לא בגלל הביטחון עברנו, אלא בגלל המצב הכלכלי", העיד. זוהי אמירה מייצגת וטיפוסית ליורדים, לא רק לפינלנד הקרה, כי אם גם לפלורידה, מדינת השמש. הישראלים היורדים - אנשי ההיי־טק, יוצאי 8200 שבהם השקענו את תקציב הביטחון עד לפני שנה, הרופאים, הסטודנטים המשכילים שלא מצליחים לעזוב את בית ההורים, כמו גם הצעירים הנודדים בטיול של "אחרי צבא" שנמשך לגילי ה־30 פלוס - יספרו שההחלטה לעזוב את הארץ נעוצה בחוסר היכולת שלהם לחיות ברווחה כלכלית ולהתפרנס בכבוד.
תיאוריית הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו, העוסקת במניעים של אדם בחייו, ממקמת את המזון בבסיס הפירמידה ובשלב השני את ביטחון הגוף יחד עם הביטחון התעסוקתי, המשאבים, המשפחה, הבריאות והרכוש. אין היום שום אזרח ישראלי המזלזל בצורך החיוני למצוא פתרון למנהרות של חמאס ולאיומי הטילים מקרוב ומרחוק, אך באותה נשימה הוא רוצה להבטיח את יכולתו להקים משפחה ולחיות בכבוד תחת קורת גג שיש בה מזון, מים וחימום בימי החורף.
גם מראשי הצבא נדרשים שיקול דעת ורגישות יתר בחלוקת העוגה התקציבית. דווקא מהם מצופה שינהגו לפי סדר עדיפות חברתי, אשר ינחה אותם בדרישות מהאוצר. הניסיון מוכיח שוב ושוב כי "הביטחון" אינו רק רכישת עוד מטוס או צוללת. עורף חזק מבטא נחישות חברתית המתורגמת לעוצמה ולחוסן לאומי. הביטחון התזונתי כמו גם ערבות הדדית, חברה מתוקנת הדואגת לחלש, חינוך המעצב אזרחים מודעים וחיילים מלאי מוטיבציה, אלו כולם באים מ"תקציב הביטחון", גם אם סעיפים אלו אינם נמצאים במערכת הביטחון אלא מוקצים לטובת משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך והכלכלה ולטובת כלל אזרחי ישראל אשר במציאות חיינו, כולם היום חזית.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת מרכז מיחא, המטפלת בילדים עם לקויות שמיעה, חבר הוועד המנהל של "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של העמותות
