לא מוותרים על הגליל. בתמונה: שדות פרחים באצבע הגליל | צילום: אייל מרגולין, ג'יני

תל־חי: מחדשים את הברית

הגליל לא ננטש, אך בשנה וחצי האחרונות הברית הזו נסדקה. האתגר כעת הוא לא רק לחזור, אלא גם להבטיח שתושבי הצפון יזכו לחיים משגשגים

הגליל היה מאז ומתמיד לב פועם של ההתיישבות הציונית, מקום שבו נחישות, הקרבה ואהבת הארץ התלכדו לכדי מציאות חיה.

לפני 105 שנה, קבוצה קטנה של חלוצים בהובלת יוסף טרומפלדור קבעה עובדה היסטורית: על הארץ הזו לא מוותרים. קרב תל־חי לא היה רק מאבק על שטח, אלא אמירה נחרצת על הקשר בין עם ישראל לאדמתו. מאז, הברית הזו נמשכה - גלים של עליות, מלחמות, איום מתמיד על הגבול הצפוני - אבל דבר אחד נותר ברור: הגליל לא ננטש.

אך בשנה וחצי האחרונות, הברית הזו נסדקה. בפעם הראשונה מאז אותם ימים היסטוריים, יישובי הצפון התרוקנו מתושביהם בעקבות המלחמה. לא מרצונם, לא מתוך חולשה, אלא בשל הוראה מגבוה. הלוחמים נותרו להגן, אך היישובים - הלב האזרחי של הגליל - ננטשו. זו היתה פגיעה קשה לא רק בתושבים עצמם, אלא גם בערכים שהנחו אותנו מאז תל־חי. ההתיישבות בגליל היתה לא רק צורך ביטחוני, אלא ערך ציוני עליון, והנטישה פגעה בלב האמונה הזו.

כעת, מתחיל שלב התיקון. מדינת ישראל החלה בתהליך של החזרת התושבים לבתיהם, אך המשימה אינה מסתיימת בכך. החזרה חייבת להיות מגובה בהתחייבות לאומית: לעולם לא ניתן לזה לקרות שוב. כמו שלא ננטוש את הנגב, את יהודה ושומרון, את עוטף עזה - כך גם הצפון יישאר שלנו, מאוכלס, חזק, בטוח. זהו הלקח האמיתי של קרב תל־חי, והוא רלוונטי היום יותר מאי פעם.

היום, י"א באדר, יום תל־חי, נחדש את הברית. נחזור אל המקום שבו הכל התחיל, נצעד בשבילי הגליל ונתכנס באנדרטת הארי השואג. ביום הזה נזכיר לעצמנו ולעולם את המחויבות שלנו לגליל, לצפון, ולמדינת ישראל כולה. לא ניתן לשום אויב לערער את אחיזתנו בארץ הזו.

הקריאה שלנו היא כפולה: למנהיגי המדינה ולעם כולו. ממשלת ישראל ומערכת הביטחון חייבות להבטיח ששום תרחיש כזה לא יחזור על עצמו. יש להשקיע בביטחון הצפון, למנוע את התעצמות האיומים שמעבר לגבול, ולאפשר לתושבים לחיות כאן בביטחון מלא. עלינו להיות דרוכים, לפעול בנחישות, ולא לאפשר לאויבינו להכתיב את גורלנו.

אבל לא פחות חשוב מכך - זו קריאה לכל אחד ואחת מאיתנו. ההתיישבות בגליל היא אחריות משותפת. היא דורשת מחויבות, נחישות ועשייה מתמדת. אנחנו כאן כדי לבנות, לגדל, ליישב ולעבוד את האדמה. אנחנו כאן כי זו הארץ שלנו, ואנחנו אוהבים אותה.

עלינו להיות דרוכים, לפעול בנחישות, ולא לאפשר לאויבינו להכתיב את גורלנו.

כדי להבטיח עתיד בטוח לצפון, מדינת ישראל צריכה להבטיח שלא תהיה כל פשרה בנוגע לביטחון תושביו. יש לפעול בנחישות מול כל איום, לבלום כל ניסיון להחליש את האחיזה שלנו בגליל, ולתת לתושבים תחושת ביטחון אמיתית.

המדינה מחויבת להבטיח שהצפון יהיה אזור חזק, פורח ומוגן. לא נאפשר לחיזבאללה, או לכל גורם עוין אחר, להפוך את גבול הצפון לאזור הפקר. עלינו לעמוד על המשמר כל העת, לוודא שהאויבים מבינים שעם ישראל כאן כדי להישאר.

האירוע בתל־חי הוא יותר מטקס זיכרון. זהו רגע של חידוש נדרים, של התחייבות מחודשת לערכים שעליהם נבנתה המדינה שלנו. זהו מסר לדורות הבאים: לא ננטוש, לא ניכנע, נמשיך להילחם ולחיות כאן, בגאווה ובאהבה. הברית בין עם ישראל לגליל מחודשת, והיא תעמוד לנצח.

האתגר כעת הוא לא רק לחזור, אלא גם להבטיח שתושבי הצפון יזכו לחיים משגשגים. יש להשקיע בתשתיות, בפיתוח כלכלי, בחינוך ובבריאות, כדי להפוך את האזור למוקד משיכה לעלייה ולהתיישבות. הגליל יכול וצריך להיות מרכז צמיחה לאומי, מוקד של הזדמנויות ואופק חדש לדורות הבאים. זה הרגע שלנו להוכיח - הגליל כאן כדי להישאר, ואנחנו איתו.

הכותב הוא מנכ"ל ההנהגה העולמית של תנועת בית"ר וראש המחלקה לתרבות ועברית בהסתדרות הציונית העולמית. רס"ן (מיל), מפקד בחפ"ק אוגדה 36 במהלך התמרון בלבנון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו