רעידת אדמה בישראל תהיה - השאלה איננה אם, אלא מתי; אבל תוכניות המתאר הארצי (תמ"א) צולעות. סטטיסטית, ישראל חווה בכל 100 שנה כמעט רעידת אדמה המלווה בנפגעים. האחרונה אירעה ב־1927, ומתו בה כ־500 איש ונפצעו כ־700, בעיקר בירושלים וצפת. ב־1837 נפגעו אלפים בטבריה ובצפת. במאה ה־16 נהרגו אלפים ברעידת אדמה בירושלים, בחברון, בשכם וברמלה. בשנת 31 לפנה"ס, בזמן שלטון הורדוס, נהרגו 30 אלף תושבים, ובמאה ה־11 פקד צונאמי את העיר עכו, והטביע כמעט את כל תושביה.
דו"ח מבקר המדינה מ־2016 התריע כי ל־27% מאזרחי המדינה אין מיגון תקני וכ־16% מהמקלטים הציבוריים לא כשירים. מדאיגה במיוחד העובדה כי 32% מתושבי הצפון אינם ממוגנים. זה כעשור אנחנו נמצאים במשבר דיור. המשק זקוק בשנים הקרובות ל־52 אלף יחידות דיור בשנה, לעומת היצע נוכחי של כ־45 אלף דירות גמורות.
המוכנות לרעידות אדמה נמוכה, בלשון המעטה. ב־2005 אישרה הממשלה את תוכנית תמ"א 38 להקלת בנייה בבניינים לא מוגנים. מדובר בחיזוק מבנים וכן פינוי־בינוי של בניינים ישנים שנבנו לפני 1980. כל זאת, על ידי מתן פטור ממס שבח וממס מכירה, וכן שיעור מופחת של היטלי השבחה ואגרה. התוכנית לא עמדה בציפיות; הרשויות העירוניות - בעיקר 15 העשירות - לא שיתפו פעולה, מכיוון שתוספת הדירות העמיסה עליהן נטל כבד בתשתיות גנים, בתי ספר, מערכות ביוב ומים, חניה וכדומה. כשהתוכנית אינה רווחית לעיריות - התוצאות בהתאם. מה שכן נעשה בתחום, הוא טיפה בים לנוכח האתגרים.
לאחרונה מנסה שר הביטחון לנצל את המתח הביטחוני והחוסר במקלוט כדי להוציא מהאוצר תוספת של יותר מ־8 מיליארד שקלים, מחוץ לתוכנית הרב־שנתית (תר"ש גדעון), שתוקפה עד 2020.
הפתרון המקיף, הנכון והזול, הוא להשתמש סוף סוף באופן יעיל בתמ"א 38, כדי לפצח את "משולש ברמודה" - רעידת האדמה, חוסר המקלוט ומשבר הדיור. במקום לתת למשרד הביטחון, יש לתת לכל יישוב מענק של 100 אלף שקלים על כל דירה שתאושר במסלולי תמ"א 38; וכך, בעלות של מיליארד שקלים, נקבל מדי שנה תוספת של 10,000 דירות חדשות העומדות בתקן רעידת אדמה ותוספת ממ"ד לביטחון מפני טילים. תוספת כזאת משמעה כ־20% מהיצע הדירות הנוכחי - פתרון מהיר וזול למשבר הדיור.
אליה וקוץ בה - הפתרון הנ"ל אינו ישׂים על יישובי הפריפריה; שם אין כדאיות כלכלית ליזמים. לכן, באזורים הקרובים לגבול וכן בעלי סיכון גבוה לרעידות אדמה, יש לחלק את המענק בין הדיירים - כל דייר יקבל 80 אלף שקלים לחיזוק דירתו ולבניית ממ"ד או מקלט פרטי משותף לכלל הדיירים. היישוב יזכה ב־20 אלף שקלים על כל דירה המצטרפת לתוכנית. הסכום שיצטבר ברשות המקומית ישמש לבניית מקלטים ציבוריים. באומדן זהיר מדובר בתוספת של כ־5,000 דירות מחוזקות או ממוגנות וכ־200 מקלטים ציבוריים חדשים בשנה, בעלות של חצי מיליארד שקלים. זה אפשרי. בנפשנו הדבר!
מוטי איש שלום היה סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד הכלכלה
