אלפי רעידות האדמה שפקדו את האי סנטוריני ביוון הביאו לפינוי רוב תושבי האי התיירותי והפנו את עיני העולם לפעילות הסייסמית החריגה והבלתי פוסקת בסביבתו. האירוע הצליח אפילו להדליק נורות אדומות בישראל, כשדיון דחוף והיערכות חירום לקראת האפשרות של גל צונאמי שגיע הנה מיוון הצליח לתפוס מקום בשיח הציבורי בישראל, למרות המלחמה, עסקת החטופים וביקור נתניהו בוושינגטון.
בצל הרעידות הבלתי פוסקות, צוות של חוקרים מישראל הצטרפו למשלחת מחקר גדולה של גיאולוגים שחוקרים את האירועים החריגים במטרה לשפר את הידע של המדע על פעילות געשית, רעידות אדמה והאפשרות של גלי צונאמי.
בין החוקרים שהגיעו לאי נמצאת גם פרופסור בוורלי גודמן, חוקרת גיאו ארכיאולוגיה ימית וסביבת החוף מבית הספר למדעי הים ע״ש ליאון צ׳רני באוניברסיטת חיפה. על הגעתה לאי היא מספרת: "אי אפשר להתעלם מרעידות האדמה. יש משהו כמו רעידה מורגשת בכל שעה, לא חזקה מאוד אך מורגשת. רעידות לא מורגשות יש הרבה יותר. עוצמת הרעידות לא גדולה ובשום שלב לא נדרשנו לצאת החוצה, כמו שנדרש ברעידות אדמה גדולות, כשיש סכנה שהמבנה יקרוס".
בניגוד לדיווחים המבוהלים בכלי התקשורת על הנעשה באי, גודמן לא חשה סוג כלשהו של פאניקה ברב התושבים. "תושבי סנטוריני מאוד עמידים ורגועים. הרוב באמת התפנו והם רואים בזה סוג של חופשה, או הזדמנות לבקר ביבשת. לא מדובר בפינוי בהול. אלו שנשארו רגועים ונראים מתורגלים באפשרות של רעידת אדמה חזקה. גם המבנים מאוד מותאמים להתמודדות. יש מעט מאוד בנייה לגובה או עם חגורות בטון, כאלו שמסכנות חיים כשהן קורסות ולכל מבנה יש כמה כניסות ויציאות שמאפשרות התפנו חפוזה במקרה של רעידת אדמה גדולה", היא מסבירה.
"באשר לתיירים, זו ממילא העונה המתה של התיירות ומלבד כמה תיירים בעיקר מסין באמת כמעט כולם התפנו. אין הרבה נזק שרואים במקום אבל מדי פעם, במיוחד ליד צוקים רואים איי מפולות של סלעים שנראים קצת כמו סחף של אדמה שיש בישראל אחרי גשמים עזים", היא אומרת. אכן איש כמעט לא נפצע או נפגע מאז החלו אלפי רעידות האדמה באי הקטן לפני שבוע.
צונאמי של 10 סנטימטרים
גודמן חזרה ארצה שעות ספורות לפני שדיברנו איתה, אך המחקר המדעי על האי נמשך ביתר שאת. "אנחנו כל השבוע ממשיכים לחקור ולמדוד, ייתכן שאחזור בשבוע הבא להמשך המחקר. המחשבה של המדענים היא שכשיש כל כך הרבה רעידות אדמה הסיכוי שמדובר בהצטברות לחץ על קו השבר הוא קטן יותר. הדאגה מרעידת אדמה חזקה קשורה יותר למגע בין הלוחות הטקטוניים ופחות לפעילות הגעשית. הדפוס שאנחנו רואים עכשיו מתאים יותר לפעילות וולקנית".
"המערכת שם היא וולקנית טקטונית, יש שם כל מני הרי געש בסמוך לשבר בלוח הטקטוני. הכל מחובר ומחלק מאותה מערכת. גם פעילות וולקנית יכולה לייצר רעידת אדמה חזקה, כמו זו שפקדה את סנטוריני וכרתים בשנת 1956. היא אכן יצרה צונאמי שהגיע עד ישראל, אך הוא היה בגובה של 10 סנטימטרים בערך ומלבד כמה חרקים המתגוררים על הרציף ביפו, איש לא ממש הרגיש בו", מספרת החוקרת.
אני מקשה ושואל אותה על התפוצצות הוולקנית הענקית שיצרה את האי סנטוריני כמו שהוא היום, לפני כ-3,500 שנה וגרמה לגלי צונאמי הרסניים ששטפו את אגן הים התיכון המזרחי, כשהם מחריבים יישובים וגורמים נזק עצום. "אירוע כזה הוא מאוד נדיר, אנחנו מדברים על תופעה שמתרחשת בערך כל 20,000 שנה, ככה שבאופן סטטיסטי הסיכוי לאירוע מהסוג הזה הוא לא גבוה וסימנים שיש בשטח, לא מאימים להתפוצצות וולקנית מהסוג הזה, שלה יש סימנים מקדימים משמעותיים חודשים קודם לכן", משיבה המומחית.
באשר לתגובה בישראל, נראה שגודמן מרוצה. "טוב לראות שהמערכת לוקחת ברצינות את האפשרות של צונאמי בחופי ישראל ושמדברים על זה, למרות כל המשברים והקשיים שיש לישראל. חשוב להזכיר שבשום שלב לא הוצאה אזהרות צונאמי אלא התקיים דיון מקיף של הרשויות הרלוונטיות במטרה לבדוק את המכונות שלנו למקרה של אסון", אמרה.
