נתניהו פוגע בביטחון הלאומי

אינני מתכוון לעסוק במהות המחלוקת הקשורה להפיכה המשטרית, אלא בכשל המנהיגותי הגדול בהיסטוריה הישראלית, המגיע עד כדי פגיעה חמורה בביטחון הלאומי ובלכידות העם.

מדובר כאן בשתי אפשרויות חמורות: או בנפקדות מנהיגותית של נתניהו, שהמסקנות ממנה הן שנתניהו נמצא בנבצרות מנהיגותית! או במנהיגות הרסנית המגיעה עד כדי חשש להפקרת הביטחון הלאומי. להבנתי, מדובר באפשרות השנייה. מאז ינואר 2023 ישראל נמצאת במשבר הלאומי החמור ביותר מאז אוקטובר 1973.

בעיתות משבר לאומי העיניים נשואות אל המנהיג. מצפים ממנו לזהות את מרכיבי המשבר טרם התפרצותו, למזער את הסיכונים הלאומיים, ולהעריך מחדש אם המשבר מתפתח לכדי אירוע הפוגע באופן חמור בביטחון הלאומי. בשורה התחתונה, מצופה ממנהיג שיבטיח את האינטרסים הלאומיים העליונים של המדינה, ימנע פגיעה בביטחון הפיזי ובביטחון הלאומי ויבטיח את המשך שגשוגה של המדינה.

באירוע ההפיכה המשטרית, נתניהו פועל בדיוק הפוך! מוביל את המדינה במודע לקריסת מערכות חיוניות ולפגיעה חמורה בכלכלה, ביחסים הבינלאומיים, במערכת הביטחון, לפגיעה אנושה בלכידות הלאומית וליצירת קרע בעם עד כדי דיבור על מלחמת אחים. במעשיו ובחוסר מעשיו נתניהו פוגע אנושות בביטחון הלאומי של ישראל.

בתפקידי כראש אמ"ן עבדתי מול נתניהו. ראיתי אותו מתכנן, מנהל משברים, חד ומבין תרחישים צפויים לכל תוכנית. ראיתי אותו זהיר. דווקא הבנה זו מביאה אותי למסקנה כי בחודשים האחרונים נתניהו מבין היטב מה הוא וממשלתו עושים, ואף על פי כן הוא פועל במודע להשמדת הערך החמורה ולפגיעה אנושה בביטחון הלאומי.

הוא מבין  את הנזק העצום לביטחון, לכלכלה, ליחסים הבינ"ל ואת הפגיעה האנושה בלכידות העם. כ"נרקומן של סקרים" הוא מבין שאין רוב בציבור למהלכים החד־צדדיים, ושרוב הציבור קורא לחקיקה אך ורק בהסכמה רחבה. הוא קורא את רוח המחאה ובעיקר את נחישות הציבור למנוע כמעט בכל מחיר את הפגיעה בדמוקרטיה. הוא מבין שאי־עצירה תסלים את המצב ולא תרגיע אותו.

במקום לעצור, לבצע הערכת מצב כוללת, לכנס קבינט, לקרוא למנהיגי המחאה לשיחה פתוחה, לקרוא אליו את נציגי מערך המילואים, לדבר אל העם בעברית, לגלות אמפתיה למצוקות הציבור ולשנות כיוון - בחר נתניהו בהמשך התוכנית ההרסנית, בתקיפה בוטה של המחאה, אישית ובאמצעות חברי הקואליציה. הוא התראיין לכל כלי תקשורת זרה, אך לא אזר אומץ להתראיין בערוצי התקשורת שלנו.

במקום לשלוט בחברי הקואליציה כפי שידע לעשות בעבר, במקום לדפוק על השולחן של הקואליציה ולומר "עד כאן" (כפי שתיאר עמית סגל בחדשות 12), נתניהו ממשיך להתל בכולם ואיננו מונע את מכלול הנזקים החמורים לביטחון הלאומי ולחברה הישראלית.

מדובר בחודשים האחרונים על עצירת התנדבות של אנשי מילואים, שאינם מחויבים על פי חוק להמשיך בשירות מילואים. צעד תגובה קיצוני. אולם כבר חצי שנה כל הסימנים המעידים נמצאים בשטח. מנהיג אמיתי, המבין את ההשלכות, אמור היה למנוע את ההגעה לנקודת קיצון זו, אך דבר לא נעשה כדי למזער את הסיכון. נהפוך הוא, ראש ממשלה המסרב לאשר שהוא מתכוון לכבד פסיקת בג"ץ, מעמיד עצמו במעמד סרבן ומעודד סרבנות. המסר לאנשי המילואים, ולציבור כולו, רק מחזק את החשש מדיקטטורה ומחתירה לכוח בלתי מוגבל.

ראינו מנהיג המתנהג כאילו הוא חותר לנצח את העם שלו. לאורך כל הדרך הציב את ציבור אנשי המחאה כ"אויב".

כשהם מרגישים שאין להם מנהיג ושהמנהיג הנבחר חותר להביס אותם, מה הפלא שהם נאלצים לשלוף את "נשק יום הדין"? לכן, בימים אלה אין מנהיג בישראל, במקום זאת יש "פיגוע מנהיגותי".