גורל הבחירות תלוי באלקטורט הזעיר, האנין וה"ימני, דתי וממלכתי", או כמו שקוראים לו ביידיש - ה"פיינשמקר". סביב מועד סגירת הרשימות ראינו איך מפלגות המרכז והימין מסתערות על הפיינשמקר הזה:
שקד יצאה מגדרה כדי לשכנע אותו ש"הלב שלה בימין", גנץ מיהר להצניע את העובדה שהלב שלו בשמאל מאחורי הכיפה הקטנה של מתן כהנא, ונתניהו שריין את משה סעדה על חשבונו של תא"ל במילואים גל הירש, ואכזב בכך לא מעט ליכודניקים. ועדיין, מול ארון מלא מפלגות עומד הפיינשמקר - ואין לו מה ללבוש. שום דבר לא יושב עליו בול.
אלא שהפיינשמקר הוא גם גיבורו של מדרש מפורסם בתלמוד, ואם רק יקרא בו מחדש, הוא כבר יידע לבד למי להצביע. בתלמוד קוראים לפיינשמקר "הרב רחומי":
רַב רְחוּמִי הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה לִפְנֵי רָבָּא בִּמְחוֹזָא,
וְהָיָה רָגִיל לָבוֹא לְבֵיתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים.
פַּעַם אַחַת מְשָׁכוֹ תַּלְמוּדוֹ.
הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַפָּה לוֹ: עַכְשָׁו בָּא, עַכְשָׁו בָּא - וְלֹא בָּא.
חָלְשָׁה דַּעְתָּהּ וְנָשְׁרָה דִּמְעָה מֵעֵינָהּ.
הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַגַּג, נִשְׁבַּר הַגַּג תַּחְתָּיו וּמֵת.
עד כאן המשל, ועכשיו לנמשל:
הרב רחומי הוא הדתי אנין הטעם והממלכתי - שמרוב הקפדה על פרטי הפרטים של לימוד התורה שוכח לרחם על אשתו ולחזור הביתה לסעודה המפסקת שהיא טרחה עליה. כוונתו הטובה להשקיע ולדייק בלימודו מביאה אותו לגיהינום - מפני שהוא מאבד את ההבחנה בין עיקר לטפל.
אשתו של הרב רחומי היא מדינת ישראל. מה היא כבר מבקשת? ממשלה ציונית יציבה, כזו שמדי פעם תראה גם אותה, ולא תעביר עשרות מיליארדי שקלים לתנועה האסלאמית שחותרת להפיל עליה את הגג? אבל כבר חמש מערכות בחירות, "עכשיו בא, עכשיו בא - ולא בא".
ומהי הדמעה הנושרת מעינה של האישה, ושבכוחה להפיל את הגג ולהרוג את הרב רחומי בעודו בוחן את אותיות התורה, באותה זכוכית מגדלת שבה הפיינשמקר של ימינו בודק את רשימות מפלגות הימין לכנסת, מחשש לחוסר ממלכתיות? למדינת ישראל לא חסרות דמעות.
כל בית פלשתיני שנבנה באופן לא חוקי בשטחי C ביהודה ושומרון הוא בכייה לדורות, בדיוק כפי שקרה לנו כשהתעלמנו מהשתלטות הבדואים על הנגב. הרוח הגבית שראש השב"כ התריע עליה, שהמשבר הפוליטי נותן לאויבי ישראל ולמחוללי הטרור, עולה לנו גם היא בדם ובדמעות, וליתר דיוק - ב־20 הרוגים ו־86 פצועים מתחילת השנה. ואפילו נסראללה, מלב מדינת לבנון המתפוררת, לא חושש לאיים עלינו, כשאנחנו בתוך הסחרור הפוליטי הרעיל שנכנסנו אליו.
לו רק היה הרב רחומי סוגר את ספר התורה שנייה לפני קריסת הגג וחוזר הביתה. לו רק היה הפיינשמקר של ימינו מפסיק לחפש לעצמו את הבית הפוליטי שתפור למידותיו וחוזר הביתה - לאחת ממפלגות הימין שיעברו בוודאות את אחוז החסימה.
זה אולי לא בית החלומות של הפיינשמקר, אבל יש שם שני דברים שהוא אמור להעריך: גג מעל לראש, וריח של סעודה מפסקת בערב החג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו