השורות הבאות נכתבות בסגנון חריף.
אנסה לסווג מילים ומונחים משפתנו על פי השתייכותם הפוליטית. כן, אולי זה רעיון מוזר. תופעה אחת, הנזכרת כאן, אכנה: תרמית גדולה במסגרת המשטר הנוהג. כידוע, מצביעים מאוכזבים יש, והם מבטאים את תסכולם תוך שהם זועמים, מבטאים את המילים "גנבו לנו את המדינה".
לשיטתם, המדינה "נגנבת" רק אם בבחירות לכנסת ניצחה דווקא מפלגה יריבה, זו שאינה לרוחו של המצביע. מקור הביטוי הוא בחוגי השמאל. העיתוי המקובל: כאשר סקרי דעת הקהל צופים כי תבוסה צפויה לשמאל על פלגיו. תבוסה זו היא אסון ממש לטעמו של השמאל. לביטוי המתאר מציאות של גניבת המדינה כביכול משמעות אכזרית: הטמעת הדעה בציבור כי המדינה היא רק שלנו. זר, כלומר גורם מפלגתי יריב, צפוי לנצח בבחירות ולפיכך עומד להתבצע פשע אם אלה יהיו גם תוצאות האמת של ההצבעה. היריב "גנב" קולות. לשלטון עלה רק כי חטא בגניבה. בלקסיקון המונחים הפוליטיים נכלל מונח מקובל נוסף שנועד לתאר, לשיטת השמאל, את הערך המופחת של קולות הימין.
כידוע, לא אחת כותבי מאמרי הדעה נוהגים לתאר את בעלי הקול הימני כ"רגשנים". מקורו של אפיון זה הוא במראות המשודרים לכל בית מן ההתוועדויות הסוערות של הימין. הקריאות "היידה שרה!" או "ביבי מלך ישראל", נוטעות בתחושות הציבור את הדעה כי הימנים הם "נרגשים", הם לא קרי מזג. ככאלה, החלטתם להצביע לימין, לליכוד למשל, נובעת רק מסערת רגשות ולא לאחר מחשבה מפוכחת.
יש והמצביע לימין מצדיק את דעת השמאל כי לקול הימני יש ערך מופחת: הרי המצביע לימין מביע בקלפי את דעתו כתוצאה מסערת נפש, לא לאחר מחשבה צלולה. צלילות המחשבה, ערב הביקור בקלפי, היא תכונה השמורה לשמאל בלבד. יש וגם הקול שמשלשל האזרח לקלפי הולך לאיבוד: לעיתים סוטה פתק ההצבעה לחלוטין מהמסלול שהתווה לו המצביע. מרגע שהושלך הפתק לקלפי, ספק אם יגיע ליעד. הוא יוסט מן הנתיב שהותווה לו. לעיתים ינחת בתחנתו הסופית, שהיא מחנה היריב. כלומר, בסתירה גמורה לכוונתו של המצביע. ייתכן כי בחלוף הזמן ייווצרו בציבור שתי שפות שינוצלו בעת פולמוס פוליטי המתנהל באולפנים - שפת הימין ושפת השמאל.
אם תחזית זו תתממש, היא תעמיק עוד יותר את התהום בין שני המחנות, וכך יפחת הסיכוי להידברות. גם שפתו של הימין עשירה במונחים לצורך גידוף, מילים שהועתקו כביכול מהלקסיקון הפוליטי. המונח השגור בפיות הימין הוא "שמאלני" או "שמאלנות". לתפוצה עצומה הוא זוכה לקראת בחירות. "שמאלני", משמע קללה. זו תופעה של חציית הקווים ממחנה הימין למחנה השמאל. ברטוריקה של הימין אין לך גסות רוח נחותה יותר. "שמאלנות" מקורה עוד בימי טרום המדינה, ולאחר קום המדינה המונח רק העמיק שורשים.
שני המחנות יכולים לרשום לעצמם הצלחה, שהרי גידופיהם ילבלבו. אין כל רמז שהם ייעלמו מהשיח הפוליטי. ייתכן מאוד ששביתת נשק רטורית תתקיים, אך לזמן קצר, לאחר כינון ממשלה חדשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו