גם בחנות מוצרי החשמל השנייה שבה ביקרתי באותו היום - כל הטלוויזיות החכמות והיפות עם ה־HD דלקו על ערוץ 14.
מוקדם יותר נודע שעשרות פלשתינים נרמסו למוות לאחר הסתערות על משאיות, ושחלק קטן מהם גם נורו לאחר שהחליטו שזה יהיה רעיון טוב לנסות להסתער על עמדות צה"ל במקום. הצצה מקבילה בערוצים 11 עד 13 העלתה, כרגיל, תמונות של אותם הפרשנים שעסוקים בדברור חמאס ובהטמעת השקר, שלפיו ישראל אחראית לרצח של רעבים, מסכנים וחפים מפשע. אבל בחנויות? ערוץ 14 מציג את העובדות, שהן הפוכות.
רק בימין המיוסר ישאלו אם אתה לא מבואס מזה. שמעתם פעם מישהו מהשמאל "מבואס" מהרמה הנחותה והדמגוגית של אופירה וברקו? קראתם פעם "ביקורת כואבת" על עוד "תחקיר" שהתרסק לדרוקר? ברור שלא
האמת? הופתעתי מכך שאני עדיין מופתע. ממש כמו השימוש בבינה מלאכותית, קיומו של בן זיני וסבתות שיוצרות סטיקרים - הסנטימנט הישראלי התרגל לעובדה שערוץ 14 הוא כבר מזמן לא קוריוז, אלא ערוץ מיינסטרים מצליח ויציב שנמצא כאן כדי להישאר - ושעושה את זה בלי לעבוד בסופי שבוע, בלי "הישרדות־אח־גדול־כוכב־הבא" ועם תקציב כללי נמוך יותר ממסיבת פורים חד־שנתית לעובדי "מאקו".
באופן לא מפתיע, ההצלחה והיציבות גוררות אחריהן היסטריה קומית בקרב השמאל, אנשי האקטואליה הוותיקים ושאר ברונטוזאורים, על כל הלבנט הזה ששותה להם מהקוניאק בחוסר קלאס.
מיותר להשחית מילים על פסגות האהבליות ואי־המודעות העצמית המרהיבות של אותם לוביסטים מפלגתיים ודוברי מערכת משפטית סמי־מוצהרים וחסרי בושה, שמזועזעים מ"פוליטיזציה"(!). מדובר בחיה נפוצה בטבע הישראלי, שקיימת עוד מלפני סגירת ערוץ 7. התרגלנו.
עם זאת, טרם התרגלתי לאנשי ימין שמעקמים פרצוף כללי בגלל ענייני שפה ישירה מדי: "אבל לא מבאס אותך שערוץ 14 פונים לפרופגנדה בדיוק כמו השאר?" שאל חבר טוויטר ימני, שנרתע מצורת הגשת התוכן של הערוץ. לפני כמה שנים הייתי מזדהה איתו, אך השנה האחרונה, כמו שאומרים, שינתה אצלי קונספציה: אני מבואס מערוץ 14 כמו שאני מבואס מהרעב באפריקה. לא נעים, אבל אצלנו יותר חשוב.
צריכת האקטואליה כבר מזמן לא תלויה בכלי התקשורת המיינסטרימית, אלא בצריכה עצמית ברשתות החברתיות. כי בכל הערוצים הגדולים אנשי יח"צ ופרופגנדה מתחפשים למגישים, ובערוץ 14 לא מתחפשים לשום דבר, לטוב ולרע. "אנחנו לא מהאו"ם, ומה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל, מינוס הפרצוף המתחסד והמזועזע".
רק בימין המיוסר ישאלו אם אתה לא מבואס מזה. שמעתם פעם מישהו מהשמאל "מבואס" מהרמה הנחותה והדמגוגית של אופירה וברקו? קראתם פעם "ביקורת כואבת" על עוד "תחקיר" שהתרסק לדרוקר? ברור שלא. זאת מחלה שרק הימין, לרוב הסרוג, לוקה בה, במקום להיות מבסוט ממה שיש ולשפר עוד.
אפשר להמתין בציפייה 40 שנים נוספות עד שיקום כלי תקשורת "ימני ממלכתי, מנומס ולא מתלהם", ולגלות שאף אחד (אף אחד) לא שם עליך. אני מבין שהימין בישראל לא נמצא במצב להיות בררן, וחוטף את מה שיש. את הנימוס נשפר בהמשך. או שלא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו