אם יש לכם חייל שנדרשתם להסיע השבוע לבסיס כי האוטובוסים שבתו; אם אתם הורים של בני נוער שחיכו למטרונית בחיפה וזו בוששה לבוא; אם אתם אזרחים המסתמכים על תחב"צ, או סתם עצרתם לטרמפיסטים - ודאי הבחנתם שהשביתות חזרו למסלולן, שעה שהתחב"צ, ובכן, ירדה מהפסים.
שש שנים וארבעה שרים לא הצליחו לפתור את משבר התחבורה הציבורית בישראל. הסיבה לכך היא שפתרון נקודתי לא ישים כעת, פלסטר מקומי לא ירפא את פצע המחסור בנהגים; שינוי דרמטי בשיטת המכרזים יעשה זאת.
מקום המדינה עד סוף שנות ה־90 של המאה הקודמת נשלט תחום התחבורה הציבורית על ידי אגד ודן בלבד. לקראת סוף המאה הוחלט לצאת לסדרת מכרזים להפעלת תחבורה ציבורית במקומות שונים בארץ. כיום ישנן כ־20 מפעילות תחבורה ציבורית ברחבי הארץ. אלא שבמקום ליצור ביניהן תחרות, משרד התחבורה העניק לכל אחת מונופול אזורי על שירותי תחבורה. אגד בירושלים, דן בתל אביב, מטרופולין בדרום, וכן הלאה.
שני חסרונות בולטים לשיטה הזו:
ראשית, הלקוחות של חברות התחבורה הציבורית הם לא הנוסעים עצמם, כי אם משרד התחבורה. הוא קובע את מסלולי הקווים, את התדירות, מפרט האוטובוסים, ועוד. ההכנסות מרכישות כרטיסים מגיעות אליו והוא קובע את תעריף הנסיעה עבור הנוסעים. כך חברות התחב"צ אינן מתאמצות להשביע את רצון הנוסעים, אלא את רצון משרד התחבורה.
שנית, היעדר גמישות ניהולית. על מנת להפעיל אשכול תחבורה שלם, נדרשות חברות לרכוש צי אוטובוסים גדול ולהכשיר מספר רב של נהגים. לכל אלה יש עלויות גבוהות, שכדי לכסותן הזיכיון מוענק למשך 25 שנה. בתנאים כאלו קשה לשנות את שכר הנהגים או את תמחור הנסיעות. התוצאה כעת מול עינינו – מחסור מתמשך של כ־4,000 נהגים בתחום.
מודל חלופי הוא מודל מכרז לפי קו. בלונדון, לדוגמה, ה־TFL, רשות התחבורה העירונית, מוציאה מכרז לכל קו בנפרד. מי שזוכה במכרז מפעיל את הקו למשך 7-5 שנים. בכל שנה 20% מהקווים מוצאים למכרז, וכך למעשה יש שינוי תמידי בזהות המפעילים, שנדרשים להשקיע כסף בנהגים ובמספר מצומצם של קווים.
נוסף על כך, ניתן לבצע שינויים בקלות יחסית, כיוון שהחוזים נחתמים לפרקי זמן קצרים. בלונדון הלקוח של החברות הוא עדיין ה־TFL, ולמעשה הנוסעים כלל אינם מודעים לחברות השונות המפעילות את הקווים והן לא מתחרות זו בזו.
לכן, רצוי לקחת את המודל צעד קדימה ולאפשר תחרות בין החברות השונות: נוסעים יכירו את נותנות השירותים, קווים דומים יופעלו על ידי חברות שונות, ורכיב משמעותי בהכנסות המפעילים יהיה בהלימה למספר הנוסעים.
כך הנוסעים יהיו הלקוחות המרכזיים של חברות התחב"צ. אלו יתחרו ביניהן על איכות השירות שיעניקו לנוסעים, וכך תעלה רמת השירות הניתנת לציבור הנוסעים.
תחרות, כבר למדנו, מעלה את איכות השירות. גם בענף התחבורה.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד הלובי הציבורי "האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו