בימים האחרונים עלו עדויות חדשות להידוק השליטה המתמשכת על האוכלוסייה המוסלמית בסין. על פי ממצאים של ה־BBC ועיתון ה"גרדיאן", מה שהחל ב־2016 כהרס מסגדים באזור שין־ג'יאנג שבמערב המדינה, ממשיך כעת לגל מעצרים ונקיטת יד נוקשה כלפי תושבים מוסלמים.
מתוך 39 אלף מסגדים בסין, 25 אלף נמצאים באזור שין־ג'יאנג, שבו מתבצע לכאורה ההרס הממוקד. גורמים רשמיים במדינה מדגישים כי מדובר אך ורק בהרס מסגדים שבהם מתקיימות פעילויות מעודדות טרור, אולם לדעת רבים קיימים סימנים שממדי ההריסות והמעצרים רחבים בהרבה.
בתקשורת מתפרסמות קריאות רבות להפסיק אספקת מזון "חלאל" התואם את חוקי האסלאם באוניברסיטאות ובמטוסים, והממשל אינו חוסם קריאות אלו. תושבים רבים מאמינים כי המוסלמים החיים בסין, ששיעורם עומד על פחות מ־2 אחוזים, אינם עומדים בקו אחד עם ערכי המדינה, וכי עליהם להתאים את עצמם למקום שבו הם גרים במקום להתבדל ולהיות גורם בעייתי.
באופן חריג, מגמות אלה לא משפיעות על יחסי סין ומדינות המפרץ. לסין ולסעודיה בריתות אסטרטגיות קרובות, והיחסים רק ממשיכים להתחמם; בסקר דעת קהל שנערך בסעודיה בשנת 2015, 61.3% מהנשאלים הביעו דעה חיובית על סין, כאשר 34.2% היו חיוביים מאוד, ואילו רק 28.5% היו שליליים. גם איחוד האמירויות וסין הן בעלות בריתות בינלאומיות חזקות, עם שיתופי פעולה משמעותיים בכלכלה, בפוליטיקה ובתרבות.
באפריל אשתקד חתם שליט דובאי על 3.4 מיליארד דולר בעסקאות השקעה בין איחוד האמירויות לבין סין, והסחר השנתי בין הצדדים צפוי לגדול ל־106 מיליארד דולר עד 2022. כיום פועלות כ־2,000 חברות סיניות באיחוד האמירויות, וקהילה סינית של יותר מ־18 אלף איש נמצאת במפרץ בעיקר בתחום ענף הבנייה. איחוד האמירויות מהווה שותף הסחר השני בגודלו בסין במפרץ הפרסי, הוא הגדול ביותר מבחינת רכישת מוצרים סיניים ומשמש ערוץ מרכזי להעברת מוצרים לשווקים במזרח התיכון ובאפריקה. האינטרס הכלכלי של מדינות המפרץ, כך נראה, גובר על דאגתן לאוכלוסייה המוסלמית בסין.
אם יש חילוקי דעות, הם קשורים יותר לקשרים העמוקים של הסינים עם איראן וקטאר, במיוחד בתחום הכלכלה והצבא. אבל סין מצליחה לדלג מעל יריבויות האזור, ולחתום על עסקאות ענק בינה לבין מדינות ניציות, תוך שמירת מעמדה ויציבותה מול כל הצדדים. השאלה המרכזית היא - האם סין תמנף את הפחד הבינלאומי מפני טרור, במטרה ליצור גל טיהורים נגד מוסלמים במדינה? עד כה נראה שמדיניות הפנים שלה חותרת ליצירת קונצנזוס אנטי־אסלאמי, והיא נוקטת מהלכים ל"יישור קו" בהתאם לסדר היום השלטוני, ללא כל הפרעה חיצונית.
ד"ר נירית אופיר היא עמיתת מחקר במרכז עזרי לחקר המפרץ באונ' חיפה
