המיתוס המכונן של השמאל הישראלי בדור האחרון עוצב ב־1992, כשאחת הממשלות המצליחות בתולדות מדינת ישראל נפלה בעקבות מסע ציבורי רחב שניהל השמאל תחת הסיסמה "מושחתים, נמאסתם".
לאחר שלוש מערכות בחירות בשנות ה־80, שבהן כשל השמאל בהבאת השקפתו לניצחון בקלפיות, נמצאה נוסחת הניצחון באמצעות השלטת שיח ציבורי המציג עצמו כנאבק בשחיתות במנותק לכאורה מסוגיות ימין ושמאל. זה הצליח להבאיש ריחם של יצחק שמיר וממשלתו כ"מושחתים".
לא עזר לממשלת שמיר שקלטה בהצלחה בתוך שנים ספורות מאות אלפי עולים שבאו עם קריסת בריה"מ, בניגוד לתחזיות האימים של גורמים כלכליים. לא עזר לה שניווטה בהצלחה בין לחצים בינלאומיים בועידת מדריד וסיכול הניסיון העיראקי לגרור אותנו למלחמת המפרץ. לא עזר לה שהמשיכה בתנופת התיישבות משמעותית תוך התמודדות מוצלחת עם האינתיפדה הראשונה. לא עזר גם שלא הורשע ואפילו לא הועמד לדין אף בכיר בממשלה וודאי שלא שמיר עצמו.
הנוסחה פעלה היטב. לאחר מסע הבאשה תקשורתי בלתי פוסק והפגנות גדולות תחת הסיסמה "מושחתים, נמאסתם" בבחירות 1992, העביר אמנם חלק קטן ממצביעי הימין קולותיו למפלגות שמאל, אך מכריעה היתה העובדה שחלק גדול בהרבה ממצביעי הימין העדיף בסופו של דבר להצביע ברגליו, וכלל לא הגיע לקלפיות. התוצאה הייתה ניצחון היסטורי למפלגות השמאל - הרגע שבו השמאל הישראלי האמין שכל חלומותיו בני הגשמה, ונתן ביטוי להשקפתו בהסכמי אוסלו, שאת פירותיהם הבאושים אנו נאלצים לבלוע עד היום.
ההוכחה הטובה ביותר לכך שמדובר בנוסחה פוליטית ולא בדאגה אמיתית לסכנת שחיתות שלטונית, ניתנה לאחר מספר שנים כשנטבע מושג "האתרוג" לפיו זוכים פוליטיקאים הפועלים לקידום המצע המדיני של השמאל ל"שכפ"ץ" תקשורתי־משפטי בלתי חדיר המונע העמדתם לדין. מבין אותם עיתונאים שהודו ב"איתרוג" אריאל שרון בתקופת ההתנתקות ישנם שלא מהססים היום לדרוש מנתניהו להתפטר לאלתר.
נכון לבקר כל ממשלה, כולל זו של נתניהו. אולם בעלי השקפות ימין שמרני מן הראוי שידרשו מהממשלה שלהם דרישות כגון פתיחה בתנופת התיישבות אמיתית, קידום הריבונות הישראלית בגולן נוכח השינויים בסוריה, או העברת חוק לאום בלתי מעוקר.
לעומת זאת, אין מקום לשתף פעולה עם ניסיון להחיות את נוסחת 1992, באמצעות "אידיוטים שימושיים", שבו מחנה אחד מגייס כמה אנשים תמים מהמחנה הנגדי כדי להציג את פעילותו כאילו היא מעל למחנאות.
כמו בכל מדינה יש גם בישראל אנשים מושחתים בפוליטיקה. בניגוד לרוב המדינות, אצלנו נחקרים גם חשדות נגד פוליטיקאים בכירים, ולעיתים יש העמדות לדין ואף הרשעות (גם מקרי זיכוי). הבה ניתן לרשויות החוק לעשות עבודתן בשקט, בלי להציע שוב לציבור את ניחוחות 1992 הבאושים.
ד"ר אופיר העברי הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים.
