פרשת רצח תאיר ראדה ז"ל והרשעתו של רומן זדורוב הפכו בעשור שחלף מאז הרצח המתועב ב־2006 למסע הכפשה ולהבעת אי אמון במערכת אכיפת החוק. מסע הכפשה חסר תקדים שגרף עשרות אלפי אוהדים ב"צבא זדורוב" בפייסבוק, המשוכנעים שמדובר באדם חף מפשע שנפל קורבן למזימה.
מי לא עלה על המוקד? המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, ואפילו מערכת החינוך. היה גם מי שגזר קופון על הפרשה הכואבת הזו. עורכי דין, עיתונאים וכלי תקשורת ומומחים בעיני עצמם, כפי שהגדיר בית המשפט המחוזי בנצרת את אותם אנשים שעלו על דוכן העדים מטעם ההגנה, הפיצו נתוני כזב והורדו בבושת פנים.
ליוויתי את הפרשה הכאובה הזו מיום הרצח בתא השירותים בבית הספר התיכון "נופי גולן" בקצרין, דרך חקירת המשטרה וארבע שנים של דיונים בבית המשפט המחוזי בנצרת. ליוויתי את משפחת ראדה, ופעמיים בשבוע הסתכלתי לזדורוב בעיניים.
במהלך 31 שנות קריירה עיתונאית סיקרתי מאות חקירות משטרה ודיונים בבתי המשפט. לכל המקטרגים ומותחי הביקורת אני יכול לומר שוב ושוב: אני משוכנע, וכך טענתי לאורך כל הדרך, כי מדובר בחקירה משטרתית מפוארת שניהלו חוקרי היחידה המרכזית של מרחב גליל, בפיקודו של רפ״ק יורם אזולאי. 150 חוקרים נטלו בה חלק. כל שביב של מידע נבדק לעומק. כל עדות, ולו ההזויה ביותר, נבדקה ונשלל הקשר לרצח. זו היתה חקירה שעוד תילמד בבתי הספר לחקירות משטרה.
ומעל כל זה, שלושה שופטים משמכם ומעלה, יצחק כהן, אסתר הלמן וחיים גלפז ז״ל, שלא חסכו שאלות, הכבידו על התביעה וההגנה ושאפו לאורך כל השנים להגיע לחקר האמת בתיק הזה. וזה לא היה תיק קל ופשוט להוכחה.
המסקנה מכל זה ברורה וחדמשמעית: רומן זדורוב הוא רוצח שפל ואכזרי ששיסף את גרונה של נערה תמימה ושחט אותה כמו תרנגולת.האדישות, החיוך הקטן על הפנים, השקט הנפשי שלו מול הטענות הנוראיות שהוטחו בו, הסתירות בדבריו, המבט הבוהה, הצביעו על כך שלא מדובר באדם שבאמת נלחם על חייו.
אם מישהו חושב שבהחלטת נשיאת העליון מרים נאור אתמול בא סוף פסוק לפרשה הזו - לדעתי הוא טועה. גם אם זדורוב יקום מחר בבוקר ויחזור ויודה ברצח תאיר ראדה ז"ל, כפי שעשה שלוש פעמים בעבר, גם אז יהיה מי שיטען שעשו לו שטיפת מוח ושהוא לא באמת התכוון למה שאמר. נחיה ונראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו