בראיון עם "ישראל היום", פרופ' רונה קאופמן, מומחית למשפט חוקתי, דיני עבודה ומשפחה באוניברסיטת דוקיין, שיתפה כיצד היא, דמוקרטית ותיקה, חשה מחויבת לנטוש את מפלגתה בעקבות עלייה באנטישמיות ואנטי-ישראליות במפלגה הדמוקרטית.
״כל חיי הייתי דמוקרטית. מעולם לא הצבעתי לאף אחד מלבד מועמד דמוקרטי לנשיאות ארה"ב. התנדבתי לקמפיין של ג'ון קרי ותרמתי לקמפיין של אובמה," אמרה קאופמן.
צעד לא פשוט
בהתרגשות, קאופמן נזכרה ביום ההצבעה להילרי קלינטון ב-2016. "אני זוכרת בגאווה שלקחתי את שלושת ילדי, לבושה בחליפת המכנסיים שלי, כדי להצביע עבור הילרי. זה היה רגע חשוב עבורי".
אך השינויים במפלגה הדמוקרטית גרמו לה לחשוב מחדש על נאמנותה הפוליטית. "היום יש סיכוי גדול שאצביע לדונלד טראמפ בבחירות הקרובות. גם אני בהלם – זה צעד לא פשוט עבורי".
קאופמן הביעה אכזבה עמוקה מהשיח הקיצוני המשתלט על המפלגה הדמוקרטית. "אני נחרדת ממה שאני רואה במפלגה שלי, במיוחד מצד הנציגים מהשמאל הקיצוני. אבל מה שמפחיד אותי אפילו יותר הוא שהמיינסטרים של המפלגה שותק ולא מוקיע את זה."
היא הסבירה כי תחושת הבגידה הזו הובילה אותה להחלטה, יחד עם בני משפחתה, להצביע למועמדים רפובליקנים בכל הדרגים – מהנשיאות ועד חברי הקונגרס המקומיים.
נרטיבים המציגים את ישראל ככוח מדכא
לדבריה, ההחלטה נובעת גם מהתמודדות אישית עם אנטישמיות גוברת במרחב הציבורי והאקדמי. אף שבאוניברסיטת דוקיין, מוסד קתולי שבו היא מלמדת, היא כמעט לא נחשפת לשיח אנטי-ישראלי, במרחבים אחרים, כגון פורומים להעצמת נשים, היא נתקלת בנרטיבים המציגים את ישראל ככוח מדכא.
"אני שומעת את הדברים האלה יותר ויותר. הם מציגים את ישראל כמדינה קולוניאליסטית שפוגעת בפלשתינים, וזה נרטיב שאני פשוט לא יכולה לקבל," היא אומרת.
מעבר לעיסוקיה האקדמיים, קאופמן פעילה בהסברה יהודית ובהגנה על ישראל בארה"ב. היא מילאה תפקידים מרכזיים בקהילה היהודית, כולל נשיאת ועד ההורים בבית הספר הקהילתי יום בפיטסבורג והוראה בקהילות "רודף שלום" ו-"Tree of Life". "אני מחויבת להילחם בהפצת דיסאינפורמציה. זה מאבק קריטי לשמירה על אמון הציבור".
מחויבת להילחם בהפצת דיסאינפורמציה
במהלך הריאיון הדגישה קאופמן כי תחושת האנטישמיות אינה רק תופעה שולית אלא בעיה מערערת. "לא דמיינתי שאמצא את עצמי במציאות שבה הביטויים נגד ציונות ואנטישמיות ייעשו כל כך בוטים ומשוללים רסן. זה משפיע עליי כאזרחית אמריקנית, ועל הקהילה שלי".
קאופמן הדגישה כי הדרך להיאבק בתופעות האלה היא באמצעות חינוך ושיח פתוח. "אני קוראת ליהודים ולפעילים לדבר בגאווה על הקשר ההיסטורי בין היהדות וישראל. אם אנחנו נתחבא או נשתוק, נתרום להעמקת השסע החברתי".
בקריירה הארוכה שלה, קאופמן פועלת באופן פעיל להגברת המודעות לחשיבות שיח מדויק ואמיץ.
נאלצת לנטוש את המפלגה שלי
"השיח האמיץ הזה הוא הדרך להחזיר את האמון הציבורי. יש לנו אחריות לא רק להילחם באנטישמיות אלא גם לבנות עתיד שבו אנשים יבינו את החשיבות של ישראל ושל התרבות היהודית".
הריאיון עם קאופמן מציג את השינוי הדרמטי בעמדותיה, כאשר מחויבותה לעקרונות האמת והצדק מביאה אותה להחלטות לא צפויות.
"זה מצער ומאכזב עבורי שהגעתי לנקודה שבה אני מרגישה נאלצת לנטוש את המפלגה שלי. אבל אני חייבת לעמוד על עקרונותיי ולבחור במה שנכון".
הכותב הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית, בבית הספר ללימודים רב-תחומיים ב-HIT מכון הטכנולוגי בחולון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו