מה צפוי להיות יחסה של ממשלת גרמניה החדשה, ממשלת שמאל־מרכז ראשונה זה 16 שנים, לישראל? ההסכם הקואליציוני בין שלוש המפלגות החברות בממשלה החדשה מתפרס על פני 177 עמודים, וכולל התייחסות מפורטת למדי לקשר עם ישראל. עם זאת, בניגוד להסכמים הקואליציוניים של שתי ממשלותיה האחרונות של אנגלה מרקל, אין במסמך כל התייחסות לאופייה היהודי של מדינת ישראל, עובדה מטרידה למדי בהתחשב בעובדה שגרמניה התנגדה נמרצות ל"חוק הלאום".
"ביטחון ישראל הוא עבורנו אינטרס לאומי עליון", קובע ההסכם, בהמשיכו את מדיניות ממשלות מרקל, "נמשיך לפעול למען השגתו במשא ומתן של פתרון שתי מדינות על בסיס גבולות 67'. אנחנו מגנים את האיום הנמשך על מדינת ישראל ואת הטרור נגד אוכלוסייתה, ומברכים על התחלת נורמליזציה ביחסים בין מדינות ערביות נוספות לישראל".
ההסכם הקואליציוני מדגיש כי צעדים מסוימים, שננקטים משני הצדדים, הפלשתיני והישראלי, מקשים על מאמצי השלום ויש להימנע מהם: "מהצד הפלשתיני אנחנו מצפים להתקדמות בתחומי הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האדם. זה כולל ויתור על כל סוג של אלימות נגד ישראל. אנחנו קוראים להפסקה של בניית התנחלויות, המנוגדת לחוק הבינלאומי".
קנצלרית גרמניה בפגישתה עם רה"מ: "מביטים לעתיד"; בנט: "מערכת היחסים חזקה מאי פעם" // צילום: לע"מ
יצירת השוואה בין האלימות הפלשתינית לבניית יישובים יהודיים היא בעיה נוספת. עולה גם התמיהה על איזה חוק בינלאומי מבססת גרמניה את תביעתה ליו"ש נקייה מיהודים. דווקא ממשלה גרמנית שמברכת על נורמליזציה ביחסי ערב וישראל, הייתה צריכה להימנע מהתנגדות להתיישבות יהודית בכל מקום, בייחוד לנוכח התמיכה הגרמנית ביישובים פלשתיניים לא חוקיים כח'אן אל־אחמר.
ממשלת גרמניה הבאה מתחייבת להמשיך לממן את סוכנות אונר"א, אם כי לראשונה נכללת במחויבות זו גם תמיכה בהליך פיקוח עצמאי על פעולות הסוכנות. נותר לראות אם ההתחייבות הזו תמומש. עדיף היה לתמוך ברפורמה מוחלטת של אונר"א ובהפיכתה לסוכנות סעד פשוטה, מבלי כל התייחסות לפליטות כלשהי. חברות הקואליציה החדשה גם מתחייבות לפעול באופן נחרץ נגד גינויים אנטישמיים של ישראל, בכלל זה במוסדות האו"ם. גם כאן מבחן המציאות הוא שיקבע.
בעניין איראן קובע המסמך, שהממשלה החדשה תפעל לסיום מהיר של המשא ומתן על החייאת הסכם הגרעין עם איראן. איראן, קובע המסמך, חייבת לשוב למימוש מלא של התחייבויותיה כלפי הקהילה הבינלאומית. "האיום על ישראל, תוכנית הטילים, המדיניות האזורית התוקפנית והתמיכה בטרור מסכנים את השלום ואת הביטחון", נכתב בהסכם.
התחדשות המשא ומתן עם איראן בווינה אינה מספקת עילה לתקווה לסיום מוצלח מהיר. האם ממשלת גרמניה תהיה מוכנה להקריב את התועלת הכלכלית שתצמח לה מנורמליזציה עם איראן, למען שמירה על ביטחון ישראל? נראה שגם הירוקים, שרוצים לסגור כל מפעל גרעיני אפשרי, יכרעו בפני האיראנים כדי לספק את צורכי הכלכלה הגרמנית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו