"האווירה כיום מזכירה את גרמניה שלפני ליל הבדולח"

"אני זוכרת את האנשים הרבים שהיו בחוץ, את הלהבות, העשן והריחות השרופים של בית הכנסת, את ההליכה דרך השבילים הצדדיים והיער כדי שאף אחד לא יזהה את אבי, שהיה עורך דין מוכר במינכן. אני זוכרת גם את ההרס של היום שאחרי. אני חושבת שהנאצים שחררו את הרסן כדי לבדוק כיצד העם הגרמני יגיב לאחר הפוגרום של ליל הבדולח, ולצערי העם הגרמני לא מחה, הם ראו מה קרה אבל לא העזו לצאת נגד המשטר הנאצי".

ד"ר שרלוטה קנובלוך, נשיאת הקהילה היהודית במינכן ואחת מהדמויות היהודיות המוכרות בגרמניה, אם לא המוכרת שבהן, חגגה בשבוע שעבר את יום הולדתה ה-92. היא היתה כבת 6 כאשר אביה, פריץ נוילנד, קיבל שיחת טלפון מאדם שלא הכיר בליל 9 בנובמבר, שקרא לו לצאת במהירות מביתו בשל סכנה לחייו. האב לקח את משפחתו, למעט אמו שלא רצתה לצאת מהבית, וניסה להגיע למשרד שבבעלותו הנמצא במרחק לא רב מביתו.

הוא התקשר כדי לבדוק אם מישהו נמצא במשרד ובצד השני של הקו ענה אדם לא מוכר. אביה של שרלוטה התחזה לאדם אחר ושאל אם הוא עצמו נוכח במשרד. האדם ששהה במשרדו ענה לו: "גם אנחנו מחפשים את פריץ נוילנד", וכך ידע האב שהוא חייב להתרחק גם ממשרדו שלו. באותו הלילה נדדה משפחת נוילנד ברחובות העיר כדי למצוא מחסה. כשהם התקרבו לביתו של ידיד המשפחה כדי להזהיר אותו מהפרעות, הם ראו אותו מוצא בכוח מביתו כשהוא שותת דם עם חבלות רבות בראשו. אותו ידיד משפחה נשלח למחנה ריכוז, שוחרר, ובהמשך נשלח למחנה ההשמדה דכאו, שם נרצח.

סכנת חיים של ממש

שרלוטה בוהה מדי פעם בתקרה, נזכרת באותו לילה נורא, שמעטים האנשים שחוו את הפוגרום שאירע היום לפני 86 שנה ושעדיין יכולים לספר ולשתף בגוף ראשון את מה שקרה: "זה היה מחזה מפחיד עבור ילדה. לא הבנתי למה מכבי האש לא מגיעים לכבות את השריפות. ראינו אנשים וחיילי אס.אס. שוברים חלונות ודופקים על דלתות, מוציאים אנשים מהבתים. אמנם כבר הבנתי שאנחנו כיהודים לא שייכים ל'קבוצה הרצויה' בגרמניה, אבל המחזות הקשים, הקור והבהלה השפיעו עלי. התחלתי לבכות ואבי לקח אותי בידיו וביקש שאפסיק, כי זה העמיד את כולנו בסכנה. הרי האנשים שהיו ברחובות לא ידעו באותו רגע שאנחנו יהודים, והאווירה האנטי-יהודית ברחובות מינכן יצרה עבורנו סכנת חיים אם היו מזהים אותנו".

בסוף אותו הערב הם מצאו מחסה בפרוורי העיר מינכן אצל ידיד משפחה לא יהודי. באותו לילה שבין 10-9 בנובמבר 1938 נרצחו מאות יהודים, ומאות אחרים נשלחו למחנות ריכוז שמהם לא שבו. אלפי יהודים נעצרו, רוב בתי הכנסת בגרמניה הועלו באש, וכך גם אלפי חנויות של יהודים ורכוש רב. "ההתקוממות העממית" הרצחנית שגובתה על ידי השלטון הנאצי נמשכה כל הלילה ללא התערבות של כוחות הביטחון, ונפסקה בבוקר 10 בנובמבר.

לאחר המלחמה ולאחר שכמה מבני משפחתה נספו בשואה, שרלוטה קנובלוך התחתנה ורצתה לעזוב את מינכן, אולם רצף אירועים השאיר אותה במדינה עם אביה, אשר חבר לכ־60 יהודים נוספים שהקימו מחדש את הקהילה היהודית במינכן.

במשך עשרות שנים הקהילה נהנתה משקט יחסי, אולם השנים האחרונות שבהן נרשמת התחזקות של מפלגות פופוליסטיות מימין ומשמאל, בדגש על מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה אשר מייצגת גם גורמי ימין קיצוני, שחלקם מזדהים עם אידיאולוגיה נאצית, וגם מופעי השנאה באוניברסיטאות המופנים נגד ישראל והחשש של יהודים בגרמניה לענוד סממנים יהודיים במרחב הציבורי, גורמים לה לדאגה רבה: "האווירה בגרמניה בתקופה הנוכחית מזכירה במעט את האווירה שהיתה כאן בשנות ה־20 של המאה הקודמת. היטלר לא הגיע מהשמיים, הוא נבחר על ידי הגרמנים. נכון, החיים היהודיים כאן התפתחו ואנחנו רחוקים ממה שקרה כאן בשנות ה־40-30, ואנטישמיות היא נושא עולמי ולא רק גרמני, אבל השאלה החשובה היא איך הציבור מגיב לאנטישמיות, איך הציבור לא אדיש לנושא, וכאן יש חשיבות גדולה לחינוך ולהעברת מידע אמין ומדויק".

חינוך במציאות מדומה

וכך, כחלק מהתובנה הזאת ויחד עם ד"ר שרלוטה קנובלוך, השיקה "ועידת התביעות" פרויקט מציאות מדומה ייחודי בשיתוף מטא, אונסקו ו־USCS Shoa. הפרויקט החינוכי, הנקרא "מבט מבפנים לליל הבדולח", משלב את סיפורה האישי של ד"ר קנובלוך תוך שהוא מאפשר לצעירים לחוות את אירועי ליל הבדולח דרך עיניה של ילדה בת 6. הפרויקט, אשר מיועד בין היתר לבתי ספר ולמוסדות חינוך, מעביר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת מסר לגבי הסכנות הטמונות באנטישמיות ובשנאת זרים, ומדגיש את ההשלכות הקשות של דברי שנאה.

הפרויקט כבר החל לפעול במהלך השבוע האחרון בבתי ספר ציבוריים בארה"ב ובאירופה, ומעניק חשיפה לנושא השואה וללקחים שחשוב ללמוד, במיוחד על רקע האנטישמיות הגואה בימים אלה, "כמי שחוותה באופן אישי את אותן זוועות ושרדה, חשוב לי לספר את מה שקרה באותן שנים חשוכות. חשוב לי שלא ישכחו מה בני אדם מסוגלים לעשות לבני אדם אחרים, וכיצד מערכת שלמה התמקדה ברצח שיטתי של יהודים. הדרך שלנו לעתיד טוב יותר עוברת דרך הבנת ההיסטוריה כך שנדע מה אסור לעשות, וכיצד ניתן ללמוד ממה שעשינו בעבר כדי להבטיח לאנושות עתיד טוב יותר".