״לפעמים נאלצים להמר על המידות״: הלקחים והשינויים במתחמי הקליטה של החטופים שחזרו

האנשים בצה"ל שמלווים מקרוב את הרגעים הרגישים ביותר בשיבת החטופים והחטופות מספרים על הכנת מתחמי הקליטה הראשונית של השבים ארצה: "אנחנו מקימים הכול מאפס, בזמן אמת, על פי הצורך שקיים" • כמעט יומיים אחרי שובן של דורון, אמילי ורומי, הם משתפים בחשיבה על הפרטים הקטנים - וגם ההבדלים מהפעם הקודמת: "משך הזמן שהחטופות לא היו בארץ היה אז קצר יותר"

רגעי האיחוד של אמילי, רומי ודורון עם אימותיהן. צילום: ללא

בשנה החולפת ענף פרט שימש כאחראי על מעטפת הפרט בחירום, כשלצד התמיכה ברווחת החיילים בתקופת מבצעים - הענף אף טיפל במעטפת הפרט של חזרת החטופים, חיילים ואזרחים כאחד, ארצה.

כעת, סא"ל דניאלה שנקר, ראש ענף פרט ותרומות באגף כוח אדם, מספרת על המתחמים הייחודיים שהוקמו לטובת החטופים ששבו ארצה, הלקחים שנלמדו מהפעימות הקודמות - וגם הדרישה שהשתנתה מצד המשפחות, ואומצה על ידי הצבא.

״למדנו לקחים ממבצע ההשבה הקודם, והשכלנו לייצר מפגש ראשוני הכי חם, עוטף וביתי - אשר עונה לצרכים שלהם״, אומרת שנקר. ״חשוב להבין שמדובר במקום הראשון שהחטופים רואים אחרי תקופה ממושכת בעזה, ואלו גם האנשים הראשונים שהם פוגשים. לכן, הקמנו בזמן אמת מתחם מאפס, וחשבנו על כל הפרטים הכי קטנים - מאינטימיות ועד לאווירה במקום״.

"רוצים לייצר מפגש חם, עוטף וביתי". מתחם הקליטה הראשוני של החטופים, צילום: דובר צה"ל

מה המתחם מכיל?

בעוד שאת מיקומו בארץ שנקר לא יכולה לציין, היא מסכימה לפרט את תכולת החדרים הפרטיים שמכיל המתחם: ״יש מקלחת וטואלטיקה, מקום להתארגנות ומגוון פרטי לבוש - בהתאם למה שכל אחת צריכה (בין אם לשטוף עצמה או סתם להחליף בגדים). בחדר אנחנו שמים בגדים בכל המידות ומגוון רחב של תכשירים ותמרוקים, כדי שהחטופות שחזרו יוכלו לבחור מה מתאים להן״, שנקר מפרטת. ״מדובר במתחם מאוד סגור וסטרילי, עם חדרים אישיים לכל מי שחוזר. בחדר הם יכולים להתארגן בשקט לצד הקרובים שלהם, או סתם לבלות שם בפרטיות ועם מינימום מפגש והתערבות חיצונית״.

את אותם מתחמים צה״ל מקים בשיתוף אכ"א בכלל ומחלקת נפגעים בפרט (״איתם אנחנו בקשר לגבי חיווי ומידע על החטופים שחוזרים, ומה שהם צריכים״), ובנוסף יש את אגף הלוגיסטיקה והטכנולוגיה, המשטרה הצבאית וגם האגודה למען החייל.

"מאז המבצע הקודם - מתרגלים את רגע הגעת החטופים הביתה". נקודת הקליטה הראשונית, צילום: .

״את המתחמים עצמם אנחנו מקימים מאפס, בזמן אמת, על פי הצורך שקיים״, שנקר מבהירה. ״למעשה, מאז המבצע הקודם אנחנו עובדים ומתרגלים את הרגע שבו יגיעו החטופים הביתה, לצד כל התרחישים האפשריים. במתחם יש רופאים ומעטפת טיפולית ראשונית, שמהווה חלק מהצוות במקום. אבל עוד קודם לכן, בנקודת המפגש הראשונית, החטופים מועברים לידי הצבא ומקבלים מענה ראשוני, הם מאובזרים בדברים בסיסיים כמו נעליים או בגדים, ואז הנקודה השנייה היא המתחם עצמו - שם אימהות יכולות להגיע למפגש מאוד פרטי. במתחם עצמו, השבות מקבלות רגע לחזור לעצמן, ומשפחות יכולות להביא דברים ליקיריהן. הנקודה הבאה היא כבר בבתי חולים, וגם שם יש היערכות שלמה וציוד נדרש״.

בתיעודים הראשונים מהמתחם, ראינו שרק האימהות נכנסו לאזור. למה זה?

״בשלב ההיערכות של הנקודה הקדמית, נערכות בדיקות רפואיות הכי בסיסיות ונותנים לחטופים את הצרכים הכי בסיסיים, אפילו לפני בתי החולים. בשלב הבא של בית החולים, מגיעה משפחה יותר מורחבת ותקשורת, ואז זה כבר פחות אינטימי. מהמקום הזה בחרו לאפשר לאימהות לחבור לבנותיהן עוד לפני כן, האימהות ביקשו זאת - ונענינו לבקשתן. זה רציונל שאפשר להבין אותו, וצה"ל נערך אליו״, שנקר מסבירה. ״בפעם הראשונה לא היה מפגש עם האימהות כבר בשלב הזה, אבל אז משך הזמן שהחטופות לא היו בארץ, היה קצר יותר - ולכן הפעם סיפקנו מענה קצת אחר״.

"האימהות ביקשו לחבור לבנותיהן ראשונות - זה רציונל שאפשר להבין אותו". אמילי דמארי ואמה, צילום: דובר צה"ל

מה השתנה במעטפת שסופקה הפעם?

״סופקה מעטפת רחבה יותר, וניתן מענה כולל ומקיף של טואלטיקה והלבשה, כי הפקנו לקחים מהפעם הקודמת״, אומרת שנקר. ״אנחנו תמיד לומדים ומשפרים, בין אם בהתאמת ציוד ומידות של פרטי לבוש והנעלה, ועד לצורך שמעלות המשפחות. חשוב להבין שלא תמיד המשפחות בקשב לפני ההגעה של יקיריהן, אז לפעמים אנחנו נאלצים להמר על מידות - וצה"ל נערך לכל תרחיש״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר