מחקר מדאיג: עקב המלחמה - 47% מהקשישים חוששים לצאת לסידורים חיוניים

העורף סובל מהלחימה: נתונים מטרידים על השפעות המלחמה על הגיל השלישי • כרבע מהנשאלים: תחושת הבדידות גברה מאז 7 באוקטובר • עורך המחקר: "יש לשלב אותם במאמץ הלאומי"

התגברות תחושות הבדידות, החרדה וחוסר האונים. צילום: דודו-גרינשפן

במלחמה הזאת כולנו דואגים לחיילים שלנו שבחזית, ובצדק, אבל גם רבים בעורף סובלים ואחת האוכלוסיות שלא קיבלה תשומת לב ראויה היא אוכלוסיית הגיל השלישי והרביעי.

לקשישים רבים קשה לחשוב אפילו על יציאה מהבית כשאיום הטילים מרחף מעל ראשיהם. השתטחות על הקרקע או ריצה למקלט קרוב הן הוראות שלעיתים רבות הם פשוט לא יכולים לעמוד בהן, והתוצאה היא הישארות בבית והתגברות תחושות הבדידות, החרדה וחוסר האונים.

מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים בדק את השלכות המלחמה על אוכלוסיית הגיל השלישי והרביעי, מיפה את הצרכים והגיע למסקנה כי רתימתם למאמץ הלאומי היא פתרון אפשרי.

"העקומה נשברה"

עורך המחקר, ד"ר אליקים כסלו מבית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, אומר כי "עקומת ההיצע והביקוש של השירותים החברתיים נשברה ברגע שהמלחמה פרצה. המדינה מציעה סל שירותים נדיב בימי שגרה, אבל מרגע שהמלחמה פרצה, ראינו שמרכזי היום והמועדונים החברתיים נסגרו ורוב שירותי ההסעות בוטלו מצד אחד. מצד שני, רבים מהאוכלוסייה הוותיקה פחדו לצאת החוצה לקניות, לסידורים ואפילו לשירותים רפואיים, ונשארו בבית".

עורך המחקר. ד"ר כסלו, צילום: ברונו שרביט

במחקר שערך ד"ר כסלו בשבועות השני והשלישי של המלחמה נדגמו קהילות המפונים בבתי המלון ובמרכזים ברחבי הארץ וקשישים מרקעים אחרים, על מנת להבין מהם הצרכים המיידיים של האוכלוסייה הוותיקה. מהמשאל עלו תוצאות מדאיגות למדי, ובין היתר העידו 35% מהנשאלים על כך שמאז פרוץ המלחמה החרדה שלהם גברה מאוד.

עוד עלה מהמחקר כי 24% דיווחו כי הבדידות שלהם גברה מאוד מאז פרוץ המלחמה, 35% דיווחו על ירידה בפעילות הגופנית ו־20% העידו על ירידה באיכות התזונה שלהם. נוסף על כך, 27.5% דיווחו על ירידה בתמיכה הנפשית והמקצועית שקיבלו מאז פרוץ המלחמה, 73% דיווחו על ירידה בהשתתפות במרכזי פעילות וחוגים, 76% דיווחו על ירידה או ירידה חדה באמון שלהם כלפי מוסדות המדינה, ו־47% העידו כי מאז פרוץ המלחמה הם חוששים או חוששים מאוד לצאת לסידורים חיוניים.

"הנשק הסודי שלנו"

עם זאת, יש גם צד אופטימי למחקר. כ־50% מהנשאלים ציינו כי הם מרגישים יכולת רבה או רבה מאוד לתמוך במשפחה ובסביבה, ו־40% אמרו כי הם מעוניינים להתנדב בפעילויות הקשורות למלחמה.

הזקנים שלנו. "עורף חזק ואמיתי, עם ניסיון, סבלנות ומשאבי התנדבות", צילום: Getty-Images

"לא הבנו עד כמה כוח יש שם. הזקנים והזקנות בישראל הם עורף חזק ואמיתי, עם ניסיון, סבלנות ומשאבי התנדבות לאורך זמן", אומר ד"ר כסלו. במסמך שכתב הוא מפרסם המלצות לשילוב אוכלוסייה זו במאמץ הלאומי, ובמרכזן - העצמת האוכלוסייה המבוגרת, שמהווה הון אנושי רב, וגיוסה לתעסוקה, לבתי ספר ואפילו לשמירה, במהלך שלא רק יחזק את בריאותה הנפשית ויעצים את תחושת הרלוונטיות שלה, אלא גם יתרום למשק ולחברה.

"רבים מהזקנים ומהזקנות שלנו מוכנים להיות העורף החזק שלנו במשך שבועות וחודשים, ככל שיידרש. הם הנשק הסודי של החברה הישראלית, וטוב שכך", אומר ד"ר כסלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר