באופן חריג, נשיא המדינה הרצוג יזם בדצמבר החולף שיחה עם פרקליט המדינה עמית איסמן, בנושאי פרשת המסמכים המסווגים ופרשת ירי הנורים לבית ראש הממשלה בקיסריה, בזמן שהנאשמים בפרשות שהו במעצר.
הרצוג שוחח עם איסמן, שעומד בראש התביעה ושמעורב באופן אישי בתביעה נגד החשודים, ושאל אותו על הטענות ביחס לזכויות נחקרים והשימוש במעצר עד תום ההליכים, על רקע פניות מהציבור וממשפחות עצורים, לרבות הנגד רוזנפלד, שהגיעו אליו.
מדובר בשיחה חריגה של נשיא המדינה עם ראש התביעה בתיקים פליליים חמורים שמתנהלים בביהמ"ש.בפרשת המסמכים המסווגים יש על שולחנו של הרצוג בקשה לחנינה לפני סיום ההליך המשפטי מטעם נגד המודיעין ארי רוזנפלד. לפני השיחה, הרצוג גם ביקש מיועמ"שית בית הנשיא להעביר לאיסמן טענות שהעלו משפחותיהם של העצורים.
נזכיר: הנאשמים בפרשת ירי הנורים לעבר ביתו של רה״מ נתניהו בקיסריה שוחררו למעצר בית, וכתב אישום הוגש בעניינם.
בפרשת המסמכים המסווגים, דוברו לשעבר של רה"מ, אלי פלדשטיין, שוחרר למעצר בית, אך הנגד ארי רוזנפלד עדיין נמצא במעצר, ומתנהל הליך משפטי בשאלה אם לשחררו למעצר בית.
לפני כשלושה שבועות חשפנו כי הרצוג שוחח גם עם ראש שב"כ רונן בר בעניינו של רוזנפלד, וכי בר אמר שאין מסוכנות לדליפת מידע אם הנגד ישוחרר למעצר בית.
בימים אלה, הפרקליטות מגבשת חוות דעת לנוכח עמדת שב"כ המעודכנת, ותסקיר המבחן שיבדוק את האפשרות שרוזנפלד ישתחרר למעצר בית.
בפרקליטות טוענים כי עמדתה בנוגע למסוכנותו של הנגד והשארתו במעצר בתחילה התבססה על עמדת שב"כ וצה"ל, שהם הגורמים המוסמכים לקבוע את המסוכנות, וכי שב"כ שינה את עמדתו במועד מאוחר יותר. כעת בפרקליטות רוצים גם חוות דעת של צה"ל לגבי המסוכנות של רוזנפלד, נוסף על תסקיר המבחן.
סנגוריו של רוזנפלד התנגדו לבקשה של הפרקליטות לקבל גם את עמדת צה"ל ביחס למסוכנות של שחרורו למעצר בית, וטענו כי מדובר במהלך מיותר, מכיוון שהצבא כבר העביר את עמדתו והבהיר שהוא לא מכיר את חומרי החקירה הספציפיים, שכן החקירה נעשתה בשב"כ.
ההערכה היא כי לאחר שאל"ם ג' (מפקד היחידה המודיעינית שבה שירת רוזנפלד) שוחח עם השופט יוסף אלרון והעביר לו חוות דעת על המסוכנות של חשיפת חומרי המודיעין שהנגד מכיר, הפרקליטות רוצה את עמדת צה"ל, שתאפשר לשחררו כדי שהיא תוכל "לרדת מהעץ". ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבע כי יש לסיים את תסקיר שירות המבחן ביחס לשחרורו של רוזנפלד למעצר בית עד 6 בפברואר.
בשבועות האחרונים נחשפו פרטים חדשים על הפרשה, בעקבות פרסום פרוטוקולים חשופים מהדיון לבקשת כלי התקשורת. בין היתר, נחשף כי מלבד המסמך שהודלף לעיתון הגרמני "בילד", רוזנפלד העביר גם מסמך מחקרי של קצינים באמ"ן, שנחשף על ידי העיתונאי נטעאל בנדל, ושבו הקצינים ניסחו התרעה על "גורם מדינתי זר" שלגביו צה"ל וישראל היו שבויים בקונספציה, ושלפי חשד הקצינים היה מעורב ב־7 באוקטובר.
הקצינים העבירו לרוזנפלד את המסמך אחרי שניסו לפנות איתו למפקדיהם, ולא נענו. כמו כן, נחשף כי רוזנפלד העביר גם מסמך שלישי, שלפי כתב האישום נקרא "לוחמה פסיכולוגית נגד מדינת ישראל מצד ארגון הטרור חמאס".
בפרקליטות רוצים כעת גם חוות דעת של צה"ל לגבי המסוכנות של נגד המילואים רוזנפלד, נוסף על תסקיר המבחן שמבוצע
כאמור, בימים אלה, שלושה שבועות לאחר שראש שב"כ אמר כי אין מסוכנות בשחרור רוזנפלד למעצר בית, הפרקליטות מגבשת עבור בית המשפט חוות דעת בעניינו בשאלת שחרורו לחלופת מעצר.
בפרקליטות המדינה ובבית הנשיא סירבו להתייחס לשיחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו