הקרב על חוק הרייטינג: האם המדינה תשלוט בנתוני הצפייה בטלוויזיה?

הצעת להעברת השליטה במדידת הצפייה לידי שר התקשורת, שעברה לחקיקה, עוררה סערה רבה בעולם התקשורת • המתנגדים טוענים כי מדובר בניסיון של הממשלה לשלוט בכלי התקשורת • גם היועמ"שית מתנגדת ומזהירה מפגיעה בפרטיות ובחופש הביטוי

על פי ההצעה, שר התקשורת יקבע את שיטת מדידת הצפייה. צילום: GettyImages

עולם התקשורת והפרסום בישראל סוערים השבוע בעקבות אישור הצעת חוק חדשה בוועדת השרים לחקיקה. החוק, שהוגש על ידי ח"כ שלום דנינו בהובלת שר התקשורת שלמה קרעי, מבקש לשנות את אופן מדידת שיעורי הצפייה בערוצי הטלוויזיה בישראל.

כיום, מדידת הרייטינג מתבצעת על ידי הוועדה הישראלית למדרוג, בה חברים כל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל לצד איגודי הפרסום והשיווק. המדידה מתבססת על מדגם של 700 משפחות המייצגות את החברה הישראלית, כאשר מאז 2020 נמדדת גם הצפייה באינטרנט ובסלולר באמצעות מערכת Focal Meter.

השר יוכל להטות את המדידה לטובת ערוצים התומכים בממשלה. קרעי, צילום: אורן בן חקון

מה מציע החוק החדש?

על פי ההצעה, שר התקשורת יקבע את שיטת מדידת הצפייה, וכל ערוצי הטלוויזיה יחויבו להשתמש בה. בנוסף, נתוני הצפייה יוצגו בתחתית המסך בזמן אמת, בעיקר בשעות צפיית השיא. מדי שנה יועבר לשר דו"ח מפורט הכולל פילוח של הצופים לפי גיל, מין ומקום מגורים.

החשש: פגיעה בעצמאות התקשורת

מתנגדי החוק טוענים כי מדובר בניסיון של הממשלה להשיג שליטה בכלי התקשורת באמצעות השליטה בנתוני הפופולריות שלהם. לטענתם, השר יוכל להטות את המדידה לטובת ערוצים התומכים בממשלה, מה שישפיע ישירות על הכנסותיהם מפרסום. זאת מאחר ואחוזי הצפייה קובעים כמה מפרסמים משלמים עבור פרסום התכנים שלהם במהלך כל תוכנית – וככל שהרייטינג עולה כך גם התשלום לפרסומות.

עוד נטען כי כפייה על כלל הערוצים לעבוד רק עם שיטה זו, הינה פגיעה בזכותם לעצמאות ככל גוף כלכלי אחר במשק. הוועדה למדרוג אף ציינה כי שיטה דומה קיימת כיום רק ברוסיה של פוטין ובסין.

החוק פוגע בזכות לפרטיות. היועמ"שית בהרב-מיארה, צילום: יהודה בן יתח

התנגדות משפטית חריפה

אחד ההסברים להתנגדות הוא כי פילוח עומק של סוגי הצופים, יאפשרו לשר התקשורת לזכות במידע חשוב על סוג התוכניות שהציבור התומך בו אוהב כך שהוא יוכל לחזק את אותן התוכניות. כמו כן מידי מקיף מהסוג הזה מאפשר לשר להבין יותר טוב את דעות החברה הישראלית, ונקודות העניין המרכזיות שלה בצורה חודרת ועמוקה - וזאת כשיש לו עניין אמיתי במידע זה, שמושג בדרך כלל על ידי הזמנת סקרים.

גם היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות נחרצת להצעת החוק. לטענתה, החוק כופה איסוף שיטתי של נתוני צפייה של כלל הציבור ללא הסכמתו, ובכך פוגע בזכות החוקתית לפרטיות. בנוסף, היא מזהירה כי המנגנון החדש עלול לפגוע בחופש הביטוי של כלי התקשורת וביכולתם לבקר את השלטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר