בשנת 1975, זמן לא רב לאחר מלחמת יום הכיפורים ובמהלך תקופת ממשלתו הראשונה של יצחק רבין ז"ל, היתה חוויה קשה של התפרקות הביטחון האישי. אחרי תקופה של פיגועים ומחאות ציבוריות, שבהן אזרחים דרשו כלים וסמכויות כדי שיוכלו להגן על עצמם, הוחלט על הקמת "משמר אזרחי" כארגון לאומי התנדבותי שלא בכפיפות המשטרה, אלא לידה.
מולה כהן ז"ל מקיבוץ אלונים קיבל דרגת ניצב ומונה להקים את "המשמר האזרחי", עם מבנה ארגוני עצמאי המקביל למשטרת ישראל. בתוך זמן קצר הוקמו יותר מ־500 בסיסי הפעלה ברחבי המדינה, ועיקר פעילות המתנדבים היתה סיורים רגליים ויצירת נוכחות גלויה. לפי נתוני המחקר של אלי הוד, שכתב בספרו על "תהליכים בהתפתחות משטרת ישראל", בשיאו הגיע המשמר האזרחי להיקף של יותר מ־130 אלף מתנדבים.
המשמר האזרחי הוקם מיומו הראשון בסיוע צה"ל ומשמר הגבול, ובשנת 1985 המליצה המשטרה לראשונה לאחד את מטות משמר הגבול והמשמר האזרחי תחת משטרת ישראל - תהליך שיושם החל משנת 1986 תחת גוף שלימים ייקרא אק"מ (אגף קהילה ומשמר אזרחי).
המשמר האזרחי קיבל משימות מגוונות לאורך השנים ומשימותיו הוגדרו בחוק, כולל הכשרות והפעלה מתנדבים במגוון תרחישים.
בשנת 2011 התרחש מהפך ביחס לעולם המתנדבים, כאשר מפכ"ל המשטרה דנינו החליט לסגור את האק"מ ולהוריד בדרגה את הממונה על תחום המתנדבים מניצב לתת־ניצב.
תהליך החשיבה
באופן שאינו מפתיע, התעדוף של המשטרה לתחום המתנדבים השתקף באותה תקופה בהידרדרות קשה במצב הביטחון האישי של אזרחי המדינה.
הראשונים שנפגעו היו החקלאים, שרכושם נמצא בשטחים הפתוחים ולא בחללים סגורים. כקו הקדמי הם ספגו את הגניבות, ההצתות ואת קרבות ההתשה של פלישות והשתלטות על קרקעות מצד גורמים עברייניים. לא בכדי, אזרחים שומרי חוק נרתמו כדי להקים את "השומר החדש", בשאיפה לסייע לחקלאים להמשיך בשליחותם החשובה. בד בבד, התפתחה תעשיית הפרוטקשן לממדי ענק כמעט בכל ענפי התעשייה, הבניין והתשתיות - סעיף מוכר במכרזי המדינה.
בסוף שנת 2020 עשרות רבות של אירועי קצה אלימים, שהגיעו אלינו, שכנעו אותנו שפיצוץ אדיר ממדים עומד לפתחנו.
אחרי תהליך חשיבה והתייעצות עם גורמי משטרה ומשמר הגבול, גיבשנו המלצה לשר לביטחון הפנים דאז, אמיר אוחנה, שיש לקחת את הכוח המיומן ביותר במעבר מעבודה משטרתית בצוותים מצומצמים לעבודה במודל של פלוגות, כלומר, מג"ב. בכך יתאפשר להכפיל את גודלו על ידי מודל המתנדבים שהוזנח ועבר תהליך התפרקות בעקבות השינויים המבניים של משטרת ישראל. זמן קצר אחרי כן, במאי 2021, התחזית הקודרת שלנו התממשה.
המודל הנכון
כדי לתת מענה מיידי לסכנה של "שומר החומות 2.0", ראינו כי מודל ההקמה תחת מינהלת בהובלת פרויקטור כמו שהיה בתקופת הקורונה הוא פתרון מיטבי. מאז פני המדינה השתנו, ואיתם גם המודלים הנדרשים לבחינה. יש שמות ומודלים רבים להשוואה וללמידה. מתוך מאמר מכונן שכתב האלוף אהרון חליוה בעקבות מבצע שומר החומות, שבו קרא לראשונה להקמת "משמר לאומי": "שם קוד לגוף שייעודו יהיה חזרה למודל 'משמר אזרחי' רחב היקף, אך תחת גוף קיים שכבר מנוסה במודל הפעלת מתנדבים בשגרה - עם חידוש חשוב שכולל את תחום הפעלת המתנדבים גם בזמני חירום.
"כל מודל אחר בעת הזאת אינו בר ביצוע ויהיה המשך לגרירת הרגליים (בלשון המעטה) במתן מענה למשבר הביטחון האישי של מדינת ישראל אל מול תרחיש 'שומר החומות 2.0'".
בהיעדר הסתערות המונית של מתגייסים למשטרה (כידוע, על כל עזיבה של 1.2 שוטרים יש שוטר אחד שמצטרף), נדרש מודל התנדבותי לסבב מילואים נוסף החל מגיל 38. משמירת גבולות לשמירה על השכונה והבית תחת משמר הגבול, בכפיפות למפכ"ל המשטרה. אף שבעבר המשמר האזרחי הוקם שלא תחת משטרת ישראל, התנאים הקיימים מחייבים לעשות זאת בכפיפות למשמר הגבול, וכחלק מתוך המערך הכולל של משטרת ישראל.
ערב פסח, עלינו לזכור כי חירותנו תלויה באחדותנו ובפעולות שננקוט יחד, בדגש על הערבות ההדדית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו