שעה וקצת לפני השבת, בעיצומו של חג הפורים בירושלים, הגיעה הבשורה בקבוצות הווטסאפ החרדיות: מבוצעת החייאה ב"מרן שר התורה", כינויו הרווח של הרב חיים קנייבסקי זצ"ל. ברדיו החרדי פתחו מייד בגל פתוח, אולם בתוך דקות הבשורה הקשה הגיעה: "ברוך דיין האמת, הרב נפטר".
בריכוזים החרדיים, השבת, שהיתה אמורה להיות שמחה במיוחד אחרי שני ימי הפורים, הפכה לשחורה משחור. אחר הצהריים נכנסתי עם משפחתי אל הרכב אחרי מסיבה משפחתית בירושלים, בדרכי למרכז, לעשות בבית את השבת. נכנסנו אל הרכב שמחים כולנו. שעה לאחר מכן, כשיצאנו מהרכב, הפנים שלנו ושל שאר ההולכים ברחוב החרדי אמרו הכל: הלם מוחלט, אבל עמוק.
אסור אמנם להתאבל בשבת, אך איך אפשר היה שלא. גדול הדור, זה שמאות אלפים הלכו לאורו ושמעו לפסיקותיו, נפטר מהעולם. בבני ברק עשרות אלפים נהרו לפני סעודת ליל שבת ואחריה לכיוון ביתו של הרב,להיות יחד בצער הכבד. פרידה אחרונה מהבית שהיה אבן שואבת לכל יהודי באשר הוא, שקיבל בו תשובה בהירה לתהיותיו, החל משאלות הלכתיות כבדות משקל, הכרוכות פעמים רבות בפיקוח נפש, ועד לשאלות אישיות. כעת הבית הזה יחסר את הדמות הענקית שהנהיגה את הציבור החרדי, ולא רק אותו בשנים האחרונות.
באופן אישי, יצא לי לפני כשלוש שנים לשהות בבית הגדול הזה שעות רבות במסגרת כתבת פרופיל שפורסמה ב"ישראל היום". אף שכמעט כל יומו היה מוקדש ללימוד תורה, נהג בשנים האחרונות - בשל הביקוש הרב - לקבל קהל לברכות ולעצות שנתן. עקבתי אחרי הנעשה בחדר. מאות רבות עברו בשעתיים שהייתי שם, לכל אחד הוא נתן את תשומת הלב. הם יצאו מביתו כשליבם מלא.
ניסיתי לאחרונה כמה פעמים להיכנס אל הרב, אך מקורביו הסבירו כי הוא בחולשה גדולה. לבסוף נוצרה האפשרות לפני כשבועיים, וניצלתי אותה, יחד עם ילדיי. הרב לא היה כפי שזכרתי אותו. הוא היה חלוש, לא דיבר, ורק הביט קצרות בדף שהבאתי לנכדו, ובו שמותינו לברכה. ועדיין, הגמרא הגדולה היתה מונחת לפניו, פתוחה.
דרך הנהגתו היתה שונה לחלוטין מזו של גדולי הדור שקדמו לו. הם היו מעורבים בנושאים הציבוריים, הרבו לנאום, לדבר, ליזום. הרב, לולא הלחץ הרב שהופעל עליו לקבל על עצמו את הנהגת הציבור הליטאי, לא היה עושה זאת. גם בשנים האחרונות, מאז נפטר גדול הדור הקודם, הרב שטיינמן זצ"ל, הוא לא שינה מאומה מסדר יומו. הדבר היחיד שהשתנה הוא שהרב ניאות לענות לשאלות ציבוריות. כשנשאל, ענה קצרות, והוראותיו מולאו במלואן. ספק אם ידע, אמר לי נכדו לפני שלוש שנים, מיהו ראש הממשלה. הדברים האלה לא עניינו אותו. אך עדיין, כל הוראה שלו נחשבה לכזאת שהגיעה ישירות מהשמיים, משום שההערכה אליו היתה בלתי ניתנת לתיאור.
קשה כעת, פשוט קשה לדבר עליו בלשון עבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו