דו"ח מבקר המדינה: עשרות פדופילים מסוכנים לא עברו מעקב משטרתי ברשת

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שני) את דו"ח משרד מבקר המדינה להגנה על קטינים ברשת. הביקורת נעשתה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מוקד 105), במשרד החינוך ובמשטרת ישראל. בדיקות השלמה בוצעו במשרד המשפטים, במשרד לביטחון הפנים, במשרד התקשורת, במשרד הרווחה, במוסד לביטוח לאומי וביחידת צור בשירות בתי הסוהר.

מסקר HBSC משנת 2019 עולה כי מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על מוקד 105. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.

עוד מצא המבקר כי נכון לאוגוסט 2021 לא היו במוקד שוטרים דוברי ערבית וכי אין אפשרות לפנות למוקד אלא דרך הטלפון, דבר שחוסם פניות פוטנציאליות רבות. נוסף על כך, מצא המבקר כי לא קיימים נתונים בדבר פניות שהמוקד העביר לטיפול תחנות המשטרה אף על פי ש-56% מהפניות למוקד מסווגות כאירועים הכוללים היבטים פליליים.

במסגרת הדו"ח מבקר המדינה בחן גם את הטיפול המשטרתי ברשימה של חשודים בתחום הפדופיליה. בעניין זה עלה כי בשנת 2019, גובשה במשטרה רשימה הכוללת את נתוניהם של כ-190 חשודים פוטנציאליים ומעורבים בביצוע עבירות בתחום הפדופיליה ברשת, בהתבסס על המידע שהיה קיים במשטרה. החשודים סווגו לקטגוריות לפי רמת מסוכנותם. הרשימה הופצה בפברואר 2020 לכלל יחידות המשטרה. הועלה כי לכאורה, מאז הופצה הרשימה לא טיפלה המשטרה בעניינם של 31 חשודים (מבין 108 חשודים שסווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר) במישור הגלוי או הסמוי, אף שהם סווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר.

"המצב מחייב פעולה רחבה"

המבקר אנגלמן ציין בדו"ח כי "ההגנה על קטינים במרחב המקוון נוגעת לגורמים רבים, ועל כן כל פתרון שיתייחס לאחריות של גורם אחד במשוואה מורכבת זו, יהיה בסופו של דבר חלקי ובלתי מספק. ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, שתכלול התייחסות להיבטי חינוך ומניעה, טיפול ואכיפה, ורתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה". המבקר אף התייחס למודל העבודה הייחודי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת וציין כי למודל עבודה כזה, שבו עובדים כתף אל כתף כמה משרדי ממשלה לצורך מתן פתרון הוליסטי, יש יתרונות משמעותיים בהתמודדות עם בעיות חוצות משרדים.

בחלק השני העוסק בפעולות משרד החינוך למניעת פגיעה בתלמידים במרחב המקוון נמצא כי אף שבמאי 2020 גיבש מטה המשרד תוכנית מערכתית רב-שנתית, נכון לאוקטובר 2021 היא טרם אושרה על ידי מנכ"ל המשרד וטרם הופצה למחוזות ולמוסדות החינוך. עוד עלה כי המשרד לא קבע במסגרת התוכנית כלי פיקוח, בקרה ודיווח על יישומה.

עוד עלה בביקורת כי מרבית מנהלי בתיה"ס (85%) מכירים את המסמכים העדכניים הנוגעים למרחב המקוון שמפיץ מטה המשרד. עם זאת, שיעור גדול מהם (יותר מ-40%) סבורים שהכלים והתוכניות שהם מפעילים מקנים לתלמידים במידה בינונית ומטה הגנה אפקטיבית להתמודדות עם אירועי פגיעה ברשת.

עוד עלה כי שליש מכלל מנהלי בתיה"ס מסרו כי בשנת הלימודים האחרונה (התשפ"א) הם לא אספו נתונים על פגיעות ברשת; 21% מכלל מנהלי בתיה"ס מסרו כי בשנה זאת לא הייתה אצלם אלימות מקוונת ו-43% מכלל מנהלי בתיה"ס מסרו כי היו תלמידים שפגעו בתלמידים אחרים ברשת בשנת לימודים זאת.

לפי סקר ניטור אלימות דיגיטלית של ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך), 93% מהתלמידים דיווחו כי הם יפנו לגורם כלשהו אם יחוו פגיעה ברשת. לעומת זאת, פנייה לגורם בית-ספרי עומדת על 57%: 70% מתלמידי כיתות ד'-ו' יפנו לגורם בביה"ס לעומת 44% מתלמידים בכיתות י'-י"א. נתון נוסף הוא ששיעור התלמידים שייפגעו ויפנו למוקד 105 (39%) הוא הנמוך ביותר, בעיקר ככל שגיל התלמיד עולה.

רק כרבע (27%) מציבור ההורים סבורים במידה רבה או במידה רבה מאוד שילדיהם חשופים לתכנים בעייתיים או לפגיעות ברשת. ככל שגיל הילדים עולה ההורים פחות מעורבים בפעילותם ברשת.

כדי ליצור תמונת מצב מערכתית שלמה יותר, הכוללת הן את הנתונים המגיעים מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת והן את הנתונים ממחוזות משרד החינוך, המליץ מבקר המדינה אנגלמן כי משרד החינוך יסדיר בחוזר אח"ם את אופן איסוף הנתונים על ידי המחוזות כך שיהיה אחיד וישקף את הנתונים מהשטח, ושהחוזר יחייב את המחוזות לדווח באופן עיתי למטה המשרד על נתוני הפגיעה ברשת שבידיו.

תגובה משטרת ישראל

המטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת, יחידה 105 בלהב 433 הוקם בשנת 2018, כמערך פורץ דרך, ייחודי בארץ ובעולם, לטיפול בפגיעות בקטינים ברשת.
תפיסת העולם העומדת מאחורי המטה, הינה טיפול משולב – אכיפה לצד מניעה וטיפול בפגיעות מסוגים שונים בילדים ברשת.

המטה פועל בשיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים שונים (משרד החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפטים – בהובלת המשרד לבט"פ), אשר עובדים לקידום האינטרס הלאומי של הגנה על ילדים ברשת. המערך מפעיל את מוקד 105 שנותן מענה לציבור 24/7, ומהקמתו טופלו למעלה מ-34,000 אירועים, ומדי שנה נענות עשרות אלפי שיחות ופניות.
בתקופה הקצרה בה פועל המטה, הוקמו יחידותיו השונות (משטרתיות ואזרחיות) וגובשה תפיסת הפעלה כוללנית, המבוססת על מענה משולב, משטרתי ואזרחי. כל פניה למוקד הנוגעת לפגיעה בילד, מטופלת באופן מיידי בהתאם לנסיבות הפניה, משטרתי או אזרחי (בתחומי החינוך, הרווחה או הבריאות) על ידי מיטב המומחים בכל תחום.
במהלך התקופה המוקד התעצם בכלים טכנולוגיים ואחרים, תוך התמקצעות של כלל המערכים והשמה של כח אדם מתאים הנדרש לתחומי הטיפול. המטה הינו גוף מקצועי במדינת ישראל שמספק כתובת מקצועית לגורמים רבים בתחום הפגיעות בקטינים ברשת, פעילות משרדי ממשלה רבים נשענים על הנתונים והתובנות המופקים במטה הלאומי – 105.
המטה ביסס קשרי עבודה משמעותיים ופורצי דרך עם פלטפורמות אינטרנטיות חברתיות מובילות וגובשה פעילות מגוונת ויצירתית, באפיקים של מניעה והסברה, בדגש על אוכלוסיית התלמידים וההורים ומגזרים נוספים של החברה הישראלית על כל גווניה.

בכל הנוגע להיכרות עם מוקד 105:
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משקיע משאבים, תקציבים ופעולות בהיקף עצום על מנת להרחיב את מודעות ילדים והוריהם, וכלל האוכלוסיות הרלוונטיות לנושא הסכנות ברשת ולאפשרות לפניה למוקד 105. מטבע הדברים, הליכי הסברה, מודעות והטמעה לוקחים זמן ודורשים משאבים רבים. המטה עושה כל שביכולתו בתחומי ההסברה, הדוברות והחשיפה על מנת להביא לידיעת כלל ילדי ישראל, הוריהם ומוריהם את קיומו של מוקד 105 לצד הדרכות על פעילות בטוחה ברשת. פעילות זו כולל פעילות הדרכה לאלפי כיתות בבתי ספר, הרצאות להורים ולמורים, פרסומים בפלטפורמות אינטרנטיות של היחידה הפתוחות לציבור, קמפיינים באמצעי תקשורת שונים וכדומה.

בכל הנוגע לדוברי ערבית במוקד 105:
כיום אכן קיים פער בשוטרים דוברי ערבית במוקד, בימים אלה אנו עוסקים באיתור שוטרים מתאימים וגיוסם למוקד. נכון לעת זו, נמצאו פתרונות שונים למתן מענה בשפה הערבית. נציין כי כ-10% מהפניות למוקד הינן מהחברה הערבית. המטה מוכוון למתן שירותים מלאים גם בחברה הערבית. כלל חומרי ההסברה כולל סרטונים בקמפיינים נעשים גם בשפה הערבית, ורק לאחרונה התקיים כנס מקוון לחברה הערבית בנושאים שבהם עוסק המטה הלאומי – 105, בו השתתפו למעלה מ-10,000 צופים.

בכל הנוגע לפנייה מקוונת למוקד 105:
ישנה כוונה ומבוצעות פעולות שונות על מנת להרחיב את הנגישות למוקד ולאפשר פניות למוקד גם באמצעות פניה כתובה (בדרכים מגוונות) ללא צורך בשיחה טלפונית.

בכל הנוגע לטיפול תחנות המשטרה:
המשטרה משקיעה מאמצים רבים לשיפור ומיטוב המענה הניתן בתחנות הקצה, ובכלל זה מערכות טכנולוגיות חדשות שיאפשרו מעקב במוקד 105 אחר תיקים שהועברו ליחידות לטיפול ותוצאותיהם. חשוב לציין כי המשטרה איננה מקלה ראש כלל וכלל בעבירות אלה, מטבע הדברים, לא כל פניה מתפתחת לתיק חקירה ולא בכל תיק חקירה נאספות הראיות הדרושות לצורך העמדה לדין.

תגובת משרד החינוך

"המשרד מברך את המבקר על הממצאים, שכן יש בהם כדי לחזק את הצורך במתן המענים החינוכיים בתוך מוסדות החינוך. יצוין, כי לנוכח המצוקות פרסמה שרת החינוך את התכנית המערכתית למניעת אלימות 'באים בטוב - לא מרימים ידיים'  לתכנית הוקצה כחצי מיליארד שקלים. המשרד מגבש תכנית חדשה של כישורי חיים לכלל המערכת. המשרד מוביל תפיסה מאד ברורה, ולפיה יש לעודד תלמידים במצוקה לפנות לכל גורם מבוגר אחראי, אשר יוכל לתת לו מענה. המורים מהווים כתובת חשובה ומשמעותית, והם משמשים כתובת נוספת לצד זו של ההורים, מדריכים בתנועות נוער וחברים. לצד זה, המשרד מכשיר צוותי חינוך לשם איתור תלמידים במצוקה. בתוך כך, במהלך השנה הוכשרו צוותי חינוך מכ-4,000 בתי ספר לאיתור תלמידים במצוקה. משרד החינוך רואה בהורים שותפים חשובים ומשמעותיים בקידום תהליכים חינוכיים. לאור זאת, המשרד משתף אותם בתהליכים של קבלת החלטות וגם בתכניות הסברה ובכלל זה גלישה בטוחה".

השתתף בהכנת הידיעה: נועם (דבול) דביר