האב השכול שביקש להשתתף בישיבת ממשלה ונדחה: “אנחנו מאוד מאוכזבים”

יזהר שי שאיבד את בנו ירון ב-7 באוקטובר ביקש להשתתף בדיון על ועדת החקירה כנציג המשפחות השכולות • “המסקנות יכולות להציל חיי אדם”, הוא אומר בראיון ל”ישראל היום”

השר לשעבר יזהר שי בעצרת משפחות החטופים. צילום: גדעון מרקוביץ

יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר ואב שכול שאיבד את בנו ירון אורי שי ז”ל, לוחם בסיירת הנח”ל שנפל בקרב מול מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר, ביקש להשתתף בישיבת הממשלה המיוחדת שהתקיימה אמש אך נדחה.

הישיבה, שכונסה בעקבות פסיקת בג”ץ מה-11 בדצמבר המחייבת דיון בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, הסתיימה בהחלטה לדחות את ההכרעה ב-90 ימים נוספים.

מתקפת 7 באוקטובר, צילום: אי.אף.פי

כפי שחשפנו ב”ישראל היום”, בקשתו של שי להשתתף בדיון כנציג המשפחות השכולות, משפחות החטופים והעקורים נדחתה, זאת למרות שבחודשים האחרונים הוביל שי, יחד עם תת-אלוף דדי שמחי, מהלך חשאי בשיתוף פעולה עם שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, לגיבוש מתווה פשרה בסוגיית הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

אתם מאוכזבים מהחלטת הממשלה לדחות את ההכרעה בעניין ועדת החקירה הממלכתית?

“קודם כל, אנחנו מאוכזבים שהממשלה הייתה צריכה לקבל הוראות מבית המשפט לקיים דיון בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית, תהליך שהיא כבר מזמן הייתה צריכה לעשות ולקיים – להחליט לגביו ולהמשיך הלאה. אנחנו עוד מעט שנה וחצי אחרי המלחמה והממשלה מעכבת, מסרבת, ועושה כל דבר שביכולתה כדי למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. פנינו לבית המשפט העליון וטענו בפניו מספר טענות, כשאחת מהן הייתה לגבי דחיפות העניין. אמרנו שכמו שבמלחמת יום הכיפורים מסקנות הביניים של ועדת אגרנט טיפלו בנושאים אופרטיביים מידיים שאפשר היה לתקן, כך גם עכשיו אילו הייתה קמה ועדת חקירה היא הייתה יכולה להפיק מסקנות ביניים שהיו יכולות לעזור במהלך המלחמה".

ישיבת הממשלה (ארכיון), צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

“חשוב להבין שהמסקנות שלה יכולות להיות מסקנות שמצילות חיי אדם, מונעות טעויות אסטרטגיות ומשפרות את ביטחון החיים של האזרחים במדינה. יש פה קודם כל תיקון שימנע את האסון הבא. אם תהיה ועדת חקירה שתרד לשורשי המחדל, היא תבחן את כל ההיבטים המדיניים, הצבאיים, הציבוריים, כל דבר שצריך לבחון כדי להביא מסקנות על המחדל הנורא ולאסון הגדול בתולדות המדינה.”

האם אתה תומך בהצעות להקמת ועדה אלטרנטיבית כפי שמציעים?

“לא, בשום אופן לא. זאת צריכה להיות ועדה שעומד בראשה שופט, כי היא ועדה חוקרת וזו צריכה להיות המתודולוגיה. דבר שני, לפני שהקואליציה והאופוזיציה יחליטו מי זה שיחקור אותם – גם הקואליציה וגם האופוזיציה עומדים לחקירת הוועדה. יש הרבה מנהיגים באופוזיציה שחייבים להיחקר כי הם היו בצבא ובמדינה במהלך העשור שקדם לאסון הנורא, אותו דבר בממשלה. לחשוב שהאנשים האלה יקבעו את מי שיחקור ומי שיעמוד בראש הוועדה זה מגוחך. יש פה סתירה ערכית ולוגית ואין בזה שום היגיון. החוק מכתיב במדויק את הקמת הוועדה, ונותן בידי הרשות השופטת את הסמכות להגדיר את הרכבה ואת מי שיעמוד בראשה, וכך בדיוק זה צריך להיות.”

ומה תגיד על הקולות בממשלה שאומרים שגם הרשות השופטת, וביניהם שופטי בג”ץ, צריכים להיחקר במסגרת אותה ועדה ולכן ועדת חקירה ממלכתית היא לא המסגרת הנכונה?

“ועדת חקירה יכולה לחקור את כל מי שהיא רואה לנכון ואני מניח שבמסגרת זו היא תשקול גם האם לבחון את הרשות השופטת. אם שופט חלילה מועל בתפקידו או לוקח שוחד, מי שבודק אותו בסופו של דבר זה שופט אחר. אז גם פה לא צריך להעלות את הטיעון הזה. זה פופוליזם לשמו. הממשלה הזו באופן שיטתי מנסה לקעקע את מעמדה של הרשות השופטת במדינת ישראל ואת מעמדו של בית המשפט העליון. עכשיו הם מאשימים את בית המשפט גם במחדל הנורא וגם בתוצאות המלחמה. אם צריך לבדוק את הרשות השופטת או החלטות של בית המשפט העליון, הם ייבדקו במסגרת ועדת חקירה שתעשה את עבודתה נאמנה ותבחן כל דבר.”

לאחרונה יזמת מתווה יחד עם תת-אלוף במיל’ דדי שמחי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ושיתפת פעולה עם שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. לאור הקולות שאתה שומע עכשיו בממשלה, האם אתה מרגיש חרטה על הניסיון?

“לא, כי זה דברים שהולכים על אותו קו. אני מנסה ליצור מצב שמדינת ישראל מאוחדת יותר ומסתכלת קדימה. זה חלק מהיכולת של מדינת ישראל לצעוד קדימה מהשבעה באוקטובר - גם להקים ועדת חקירה ולהפיק לקחים, וגם להגיע להסכמות על הנושאים הכואבים והמפלגים ביותר שעומדים על סדר היום הציבורי. מבחינתי זה שני פנים לאותו דבר. כמובן שאני מאוכזב מאוד מעמדת השרים ומהעובדה שהם לא מסוגלים לגלות עמוד שדרה ומתיישרים לפי הקו המפלג והמפחד של ראש הממשלה, אבל זה לא מסיט אותי מהמטרה שלי.”

איך הרגשת לאחר שסורבת להשתתף בישיבת הממשלה?

“אנחנו מאוד מאוכזבים. לא רק אני, אלא כל המשפחות שעתרו יחד ושילמו מחיר קשה מנשוא - משפחת קדם, שאיבדה את תמר קדם עם בעלה ושלושת ילדיהם באסון הנוראי, משפחת אפשטיין שהבן שלהם קפץ על רימון כדי להציל את ארוסתו, משפחת שושני שפונתה מהבית שלה למשך יותר משנה, עינב צנגקואקר – כולנו אנשים ששילמנו מחיר כבד מאוד. הממשלה הזאת, ברוב אטימותה, לא נתנה לנו אפילו לבוא ולהגיד את דברינו ולהסביר בצורה מסודרת את השיקולים שאנחנו מבקשים מהממשלה לשקול. אני משוכנע לחלוטין שבהעדרנו מהישיבה הדיון היה יותר שטחי, יותר פופוליסטי ופחות ענייני כמו שאנחנו מצפים מהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר