"נועם היה ילד של אהבה ואור, יהלום נדיר שלא נפגם לעולם", במילים שבורות אלה נפרד היום (רביעי) השחקן אבי יפה מבנו נועם יפה חודרוב בן ה-18, שנהרג בתאונת דרכים קטלנית בכביש 5, יחד עם חברו הקרוב עומרי ג'ורג'י. התאונה הטרגית התרחשה כשרכב גנוב, שנהג בן 14 הוביל נגד כיוון התנועה, התנגש חזיתית ברכבם.
"תבוא דחוף". שתי המילים הללו מפי גרושתו רוני שינו את חייו של אבי לנצח. "הבנתי שקרה אסון מהשיחה, אבל לא דמיינתי שזה יהיה נועם", משחזר האב את הרגע הנורא בו התבשר על האסון. "אתה לא מוכן לזה, אי אפשר להיות מוכן לזה".
נועם, שעמד בפני גיוס לצה"ל, היה צעיר מלא תשוקה לחיים ושאיפות. "הוא קם כל בוקר עם תשוקה אדירה להספיק הכל", סיפר אביו בקול רועד. "הוא החליט להתכונן לצבא ברצינות, קם בארבע לפנות בוקר לריצה ולשחייה בים כדי להגיע בכושר שיא". חלומו הגדול היה להתקבל לסיירת דובדבן, והוא השקיע את כל כולו בהכנות.
במועדון האיגרוף התאילנדי, שם התאמן בשנים האחרונות, הותיר נועם חותם עמוק. "נועם היה יד ימיני במועדון", מספר המאמן דרור בעיניים דומעות. "הוא ידע לגעת בנשמה של ילדים, לעזור להם ולתמוך בהם. לא היה דבר שהוא לא עשה מתוך אהבה. הוא היה מגיע שעה לפני האימון כדי לעזור לילדים המתקשים, נשאר אחרי כדי לעודד את המתחילים".
"הכאב הוא עצום", אומר אבי, כשהוא מתייחס לנסיבות התאונה הקשה. "והחקירה תמשיך. אבל ברור שמשהו במערכת נכשל. איך ילד בן 14 מסתובב עם רכב גנוב בכביש מהיר? איפה כל מערכות ההגנה שאמורות להיות?"
יפה שיתף שיתף בזיכרונות מרגשים מבנו. "הוא היה ילד יפה תואר, אבל הרבה מעבר לזה. הייתה לו תודעה גבוהה ורגישות נדירה. הוא תמיד ידע מה להגיד כדי לעזור, לחזק, לתמוך. הוא היה כמו מבוגר בגוף של ילד". יפה מספר על אופיו המיוחד של נועם באמצעות מקרה של ילד שסבל מחרם בבית הספר. "נועם פשוט לקח אותו תחת חסותו. הביא אותו הביתה, נתן לו מקום, בנה אותו מחדש. הוא לא סיפר על זה לאף אחד. רק כשההורים של הילד התקשרו להודות, הבנו את גודל המעשה".
למרות האבל הכבד, יפה מתכוון לחזור לבמות בעוד שלושה שבועות בהפקה של ספר הג'ונגל בתפקיד פאקלי הסנאי. "בהתחלה לא ידעתי איך אוכל לעלות לבמה שוב", הוא משתף. "אבל קולגות אמרו לי שזה יעזור לי להתאזן ולמצוא ריפוי. החלטתי שאני חוזר. זה מה שנועם היה רוצה. הוא תמיד עודד אותי להופיע, היה הצופה הכי נאמן שלי".
בהלוויה שהתקיימה אתמול, מאות חברים ובני משפחה ליוו את נועם ועומרי בדרכם האחרונה. בית העלמין היה מלא בצעירים המומים, מחבקים זה את זה, מנסים להבין איך שני חברים כל כך אהובים נלקחו מהם בן רגע. "כולם סיפרו איך הוא נגע בהם", סיכם המאמן דרור. "זה היה ברור שהוא לא סתם ילד – הוא שינה חיים".
נועם הותיר אחריו את הוריו אבי ורוני, אחותו, ומאות חברים שאיבדו חבר, מנטור ודמות מופת. זכרו וחיוכו הבלתי נשכח יישארו חקוקים בליבם של כל מי שהכיר אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו