רס״ם (מיל׳) תום איש-שלום הובא למנוחות: "היית דוגמה ומופת לכולנו"

רס״ם (מיל׳) תום איש-שלום, בן 38, מנס הרים, לוחם ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), שנפל בדרום רצועת עזה הובא הערב (רביעי) למנוחות בבית העלמין נס הרים. איש-שלום נפל בהתרסקות מסוק ״ינשוף״ של חיל האוויר, שהיה במשימת פינוי פצוע הלילה (בין שלישי לרביעי), במרחב רפיח בזמן תהליך הנחיתה הסופי.

רס"ם איש-שלום הותיר אחריו את רעייתו כרמית ושלושת ילדיהם: יותם (13.5) והתאומות מיה וגאיה (11.5). תום, נולד בקיבוץ חניתה וגדל והתחנך בכפר ורדים. אחרי 7 באוקטובר, תום, שכבר עבר לסטטוס של מעביר גיבושים ביחידה, התנדב חזרה לפעילות מבצעית ושירת מתחילת המלחמה ועד היום.

"המשפחה הייתה בשבילו הכל"

"ביום ראשון בבוקר אורזים את האוטו, תיקים, תיק מחשב קיאק ונוסעים לשבוע לטייל בארץ. כל שנה בלי הילדים. תום עושה הכל, ספדה בכאב אשתו כרמית. "ככה אני רוצה שהילדים שלי יזכרו את אבא שלהם, נהדר, נוכח בכל שלב של הגדילה שלהם, אבא צעיר, ממש חבר שלהם. ובין לבין מוכר וקונה עוד בית בארה״ב. המשפחה שלנו הייתה בשבילו הכל, הסיבה לקום וללכת לישון והוא העניק לנו הכל. הלב מסרב להאמין שכך מסתיימת דרכו של איש צעיר ואהוב. לא כך תכננתי את החיים. פגשתי את תום עוד לפני הצבא. התחתנתי עם בחור צעיר כדי לא להישאר לבד, והנה אני כאן נפרדת ממך עצובה וכואבת. אני אוהבת אותך מאוד. אני לא מסוגלת לדבר בזמן עבר, אבל אין לי ברירה אני צריכה להמשיך להיות עם הילדים ולקום מחר בבוקר. היה שלום. אנחנו מאוד מאוד אוהבים אותך".

"מתפלל שנחזור להיות אנשי שלום"

"רציתי להגיד לך כמה חשוב היית בשבילי, איזה עוגן היית, הכתובת הראשונה שלי לכל דבר", ספד לו אחיו ניר.  "רבנו הרבה לאורך השנים, אבל תמיד הרגשתי שאתה המשפחה שלי - לא משנה מה יקרה. בשבעה של אבא לפני שנה אמרתי לך שאני כך כך שמח על המשפחה שלך שבראת עם כרמית. סליחה אח יקר, אני מתפלל כל יום שהמלחמה הזאת תיגמר ונוכל לחזור להיות אנשי שלום, שנוכל לחזור לחיות בינינו".

חברו לצוות, רס"ר י' ספד לו: "כרמית, יותם, מיה וגאיה, תום זו סגירת המעגל הכי נוראית שאפשר לדמיין. לפני 17 שנים עמדתי מולכם והקראתי את ברכת החתונה. תום ידע מה הוא רוצה והיה לו הכוח והאומץ לעשות את זה. הוא היה אבא טוב כבר מהרגע הראשון. כמה חרוץ היית. יקר אוהב ואחראי. עשית הכל מתוך אהבה ואחריות. דאגת למשפחה שלך באופן אינסופי. בחמישי האחרון דיברנו בווטסאפ, שאלתי אם אתה מגיע לים למפגש של הצוות.
המשפט האחרון שכתבת לי הוא שבחיים, בכלל בטוח שגם אני יכולתי לעשות יותר".

"קיוותי שהסוף יהיה שונה"

אורלי זוהר, חברת המשפחה ספדה גם כן: "ב-1.11 בשנת 2000, בעלי אמיר נהרג בשירות מילואים והותיר אותי עם שלושה ילדים. כרמית, החברה הכי טובה שלי עצרה את החיים וגידלה אותם איתי. כל כך רציתי שהיא תתחתן עם הטוב ביותר והייתי מאושרת ביותר בשבילה כשהיא מצאה את תום, אספה את הטופ את הנסיך שלה השקט המסור. 

כשהילדים נולדו, הם היו כמו אצלי: ילד בכור ותאומות. כרמית אמרה לי: 'תראי את גלגל החיים, איך שהכל אותו דבר'. גם המחיר. מחיר החיים כאן אותו דבר בדיוק. לא האמנתי שהסוף יהיה אותו דבר. תום, חשבתי וקיוויתי שהסוף שלי ושל כרמית לא יהיה אותו דבר. אני מבטיחה שאעשה הכל. כרמית שלך היא המיוחדת שבמיוחדת והילדים שלי עכשיו יאספו את ילדיך אליהם.

סא״ל א' מפקד 669 ספד: "תומוש, הלילה קצת אחרי חצות זינקת עם הצוות שלחת לחילוץ פצוע ירי. היית בדרך למשימה שעשית עשרות פעמים בעבר ולא שבת. תום לפני כעשרים שנה התגייסת ליחידה 669. שירתנו כלוחמים בסדיר והתבלטת כאיש לחימה מהמעלה הראשונה, לוחם רציני שתמיד יורד לפרטים.

"מי שהכיר אותך ידע שעליך אפשר תמיד לסמוך. בעשרים שנות שירותך ביחידה ביצעת עשרות משימות, השתתפת במבצעים רבים והצלת חיים של עשרות אנשים. על אף שכבר לא היית כשיר התעקשת לחזור לשטח. אתה דוגמה ומופת לכולנו. התגייסת למען המדינה באחת משעותיה הקשות. אני מצדיע לך. אתה תחסר לנו מאוד. נוח על משכבך בשלום לוחם גיבור".

"למרות שסיימת את תקופת השירות המבצעי ביצעת עשרות משימות", ספד לו רס"ן א'. "בזכות חוכמת בגרותך, ליבך הענק, רוח הלחימה בך וההבנה של גודל השעה, בחרת לחזור להיות מבצעי. לצאת לשדה הקרב ולהציל חיים. אני גאה בך ואוהב אותך, ואתה בליבי לעולמי עד".