חשיפה נדירה: דמויות דיסני שציירו שורדי שואה

פינוקיו מצויר על כד שנטמן באדמה בעת הגירוש לאושוויץ, מיקי מאוס בברכת יום הולדת שנשמרה 72 שנה, והחלום של הנער הנרי, לימים אביו של אמן הקריקטורות המפורסם, לברוח למפלט האגדות של שלגייה ושבעת הגמדים. יצירות אלה ודומות להן, המבוססות על דמויות דיסני ידועות, יועברו בקרוב למשכן האוספים החדש שייחנך היום ביד ושם, ויוצגו בהמשך לציבור.

במשך 80 שנה הן היו חבויות, חלקן עטופות, הרוסות או מוסתרות, אך הצליחו לעשות את דרכן ממחנות השמדה ומהגטאות, לעיתים כפריט יחיד של שורדי השואה, לאוספי יד ושם.

כחלק מ"מעבר הדירה" למשכן האוספים ע"ש שאפל, המרכז מיליוני פיסות היסטוריה - חפצים, מסמכים, יצירות אמנות ותצלומים מאינספור מקורות - נחשפו אוצרות אמנותיים של יהודים מתקופת השואה, רובם של ילדים ונערים שביטאו את רגשותיהם באמצעות יצירות המציגות דמויות שמוכרות כמעט לכל אדם - סרטי וולט דיסני.

"אחד מציורי דיסני המרגשים נוצר במארס 1941, בעיצומה של המלחמה, בהשפעת הסרט 'שלגייה ושבעת הגמדים'", מספרת האוצרת אליעד מורה־רוזנברג, מנהלת אוסף האמנות של יד ושם. "הנרי קישקה, אביו של מישל קישקה, היה אז נער בן 15 שאיבד את משפחתו בתאי הגזים ומצא מפלט בעולם הקסום של האגדות. בתום המלחמה הוא שב לבריסל ואסף חפצים מדירת המשפחה, ובהם ציור זה שהעניק לבתו חנה שעלתה לישראל ב־1970. חנה העבירה את הציור לבנה ירון, שקיבל הקדשה מסבו - 'לירון, מהסבא'לה שלו'".

"לצייר כדי לשרוד"

קישקה לא היה היחיד שמצא נחמה בסרטי דיסני. סוזנה שיק היתה בת 14 כשנמלטה מאוסטריה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, והסתתרה ביוגוסלביה עם כ־1,200 יהודים בציפייה לאישורי עלייה לישראל. ביום הולדתה ה־15 הכינו לה חבריה מתנה - קופסה עם ציור של ספינה וברכה מצוירת של מיקי מאוס, שאותה שמרה קרוב לחיקה במשך 72 שנה כזיכרון אחרון מילדותה, עד שהפקידה אותה ביד ושם למען הדורות הבאים.

פריט נוסף, מיצירות האמנות הבולטות שנוצרו בתקופת השואה ועושה שימוש בדמויות מצוירות, הוא כד צבעוני עם דמותו של פינוקיו. הכד נוצר לפני המלחמה בידי האמנית לילי קשטיכר מיוגוסלביה. "כשפרצה המלחמה וגירשו אותה עם משפחתה לאושוויץ, טמנה לילי את הכד באדמה יחד עם מסמכים ותצלומים כתקווה לשמור זיכרון אחרון", מסביר האוצר מיכאל טל, מנהל אוסף החפצים ביד ושם. "לילי עודדה את חברותיה האסירות לכתוב שירים ולצייר כדי לשרוד, ולאחר המלחמה היא אף הביאה את היצירות לישראל בתוך הכד שטמנה באדמה".

משכן האוספים, המשתרע על פני 5,880 מ"ר, כולל ארבע קומות תת־קרקעיות וקומה נוספת שבה חמש מעבדות מהמתקדמות בעולם לשימור נייר, תצלומים, חפצים, טקסטיל ואמנות. במשכן יישמרו כ־227 מיליון עמודי תיעוד, עשרות אלפי חפצים ויצירות אמנות ומאות אלפי תצלומים ועדויות של שורדי שואה.