"כשאני מדברת אתן, אני מדברת מדם ליבי": האחות השכולה תקבל אות הצטיינות מנשיא המדינה על פעילותה למען הזולת

אורה שנרב תקבל בשבוע הבא מנשיא המדינה אות הצטיינות על שירות לאומי ב"אגודה להתנדבות", שמפעילה פעילויות של בנות ובני שירות לאומי. שנרב היא אחותה של רנה שנרב ז"ל, שנרצחה ב-2019, בגיל 17, על ידי מחבלים פלשתינים סמוך לעין בובין.

שנרב מסיימת שנתיים של שירות לאומי, שבמהלכן עבדה עם תלמידות תיכון ועם נוער בסיכון, והתנדבה בתינוקייה בשערי צדק, שעומס העבודה גדל בה משמעותית בעקבות מפונים רבים שהגיעו לעיר.

"זה היה הכי מרגש ויפה, לצד דיווחים בלתי פוסקים על הרוגים, זכינו לטפל בתינוקות שזה עתה נולדו, לראות אבות שחוזרים מלחימה קשה ומתרגשים כל כך מהחיים החדשים שהם זוכים להם", מספרת שנרב. "זה הצד המעצים של המלחמה. נפגשתי עם אחות ששניים מהבנים שלה נפלו במלחמה וגיליתי תעצומות נפש באישה, שלצד אובדן קשה עוסקת בהבאת חיים חדשים".

העובדה ששנרב היא אחות שכולה היתה משמעותית מאוד בתקופה זו. "עד לפני שנה לא הרבה יכלו להבין את התחושות שלי, אבל אני מרגישה שהשנה הזו הכניסה המון ענווה בכולנו", היא אומרת. "למדנו שלא תמיד אתה יודע מי עומד מולך, ומה סיפור החיים שלו. הבנות בסיכון, שאתן עבדתי, הבינו שהניסיון שלי לחזק אותן בזמנים קשים בא ממקום אמיתי. כשאני מדברת אתן, אני מדברת מדם ליבי, ומרגישה שדברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב."

"רנה משפיעה לא פעם על המעשים שלי"

במהלך השירות הלאומי, שנרב הזמינה את אחיה דביר, שנפצע בפיגוע שבו נהרגה אחותה, רנה ז"ל, לדבר עם הבנות, בעיקר על התמודדות עם משברים – שיחה שלדבריה מאוד חיזקה אותן בימים הקשים שעברו עליהן.

שנרב מספרת שהיא לא מיהרה לספר לבנות שאתן עבדה על הרקע והסיפור האישי שלה. "הן לא הכירו אותי כ'אחות של'. היה חשוב לי להעביר להן מסר: לא לשפוט אף אדם, כי אף פעם לא יודעים מה הוא עבר", היא אומרת. "רנה משפיעה לא פעם על המעשים שלי ועל ההחלטות שלי, זה בא לידי ביטוי במה שאני בוחרת לעשות היום".

ב"האגודה להתנדבות", הארגון שהגיש את שנרב למועמדת למצטיינת הנשיא, מספרים כי "כשאורה נכנסת לאולפנה היא לא מבזבזת רגע ביום. מהבוקר ולפעמים גם עד השעות הקטנות של הלילה, היא רואה את נפש התלמידות ואת הצרכים שלהן. היא חושבת בדרכים יצירתיות איך להתחבר אליהן ומסייעת ככל יכולתה לצוות החינוכי, מתגברת תלמידות המתקשות ומכינה אותן שעות רבות לפני מבחנים, יוזמת דברים לכלל האולפנה ועוד".

"בימי הלחימה, אורה ראתה את הקושי של הבנות וחשבה על דרכים על מנת שהבנות ירגישו חלק מעם ישראל ויקבלו כלים לימים לא-פשוטים", הוסיפו באגודה. "אורה יזמה יחד עם צוות מביה"ס ימים של עשייה והתנדבות - אפיית חלות למפונים, ערכות לילדים מהעוטף, כריכים וחבילות לחיילים וכו'. בשכבה של אורה יש תלמידה שדוד שלה, אוריאל ברוך, הוגדר חודשים רבים כחטוף בעזה, ואורה יזמה יחד עם הבנות פרויקטים שונים להעלאת המודעות וחיזוק האמונה: ימי תפילה, סעודת אמנים ביום ההולדת שלו, שלטים לחיזוק, לימוד בכיתות ועוד. אורה גם חושבת כל הזמן ממקום של ענווה ופשטות איך לקדם את השכבה והאולפנה, איך לתת כלים וידע, והכל מתוך אהבה גדולה, אנושיות ותחושת ביטחון לכל תלמידה באופן אישי".