"לא נעמוד במלחמה רק באמצעים צבאיים. מה שנקרא 'העורף' מכריע לא פחות ממה שנקרא 'חזית'", כך אמר בן־גוריון ב־1948, וביטא את חזונו לחשיבותו של העורף במלחמה. דבריו אלה מקבלים משנה תוקף בימינו, כשהחזית והעורף מתערבבים זה בזה.
השבוע יתחילו 19 אלף בנים ובנות את השירות הלאומי שלהם. כבר שנים שבתקופה זו אני בוחרת את מילות התפילה והברכה למתנדבים החדשים. השנה נאלמו מילותיי. מה לכתוב כשאנחנו עדיין חובשים פצעים מדממים - פיזיים ונפשיים, אישיים ולאומיים. איך אפשר לברך את המתחילים כשיש חטופות וחטופים בעזה.
19 אלף איש לא טועים - הם אלה שעושים את המהפך בעורף, בשירות היומיומי, בונים חזית חזקה וחוסן לאומי והופכים לצלע מרכזית בבניין התקומה של מדינת ישראל. כזה שמשתלב באותה רקמה אנושית חיה ועדינה כל כך, בפרט בימים אלו
השנה המילים נכתבות מעצמן. הכוחות נשאבים מהנוער בכיכר התקומה, בכיכר החטופים ובשלל ההתנדבויות; הנוער שהשנתיים הקרובות הן רק תחילת הדרך עבורו ועבור מדינת ישראל. אלה שב־7 באוקטובר עוד היו שמיניסטים, שחוו את רוב התיכון בסגרי קורונה ובמבצעים צבאיים, שחלמו להגיע לשנה רגועה ובטוחה - אך תקופה שחורה הגיעה, ולמרות זאת הם החליטו להתנדב ולתרום למדינה.
האוקסימורון שנקרא "החזית שבעורף" מדגיש עד כמה אמנם הגיוס לחזית הלחימה במדינה הוא חשוב, כי זוהי נקודת הבלימה וההכרעה במלחמה שאליה כולם מחויבים - אך הצבא ומערכת הביטחון נשענים על חוסנו הלאומי של העם. והעם הוא העורף, ועורף בעל חוסן לאומי הוא הפלטפורמה המאפשרת לצה"ל ולמדינת ישראל לנצח.
הטרור שאנו חווים מצפון ומדרום מנצל את כל יכולותיו בהחלשת החוסן הלאומי שלנו, מנצל כל חריץ כדי לזרוע פחד, לפורר את החברה ולייצר חוסר שיווי משקל בעם שלנו. ליצור מאזן אימה. פה נכנסים לתמונה 19 אלף המשרתים והמשרתות בשירות הלאומי. 19 אלף איש לא טועים - הם אלה שעושים את המהפך בעורף, בשירות היומיומי, בונים חזית חזקה וחוסן לאומי והופכים לצלע מרכזית בבניין התקומה של מדינת ישראל. כזה שמשתלב באותה רקמה אנושית חיה ועדינה כל כך, בפרט בימים אלו.
נוער שתודעתו היא "הננו", הוא נוער הממשיך את נוער ז'בוטינסקי, שסיסמתו היא "חסר גלגל - אני גלגל", של "הכל אני יכול להיות, רק תגידו מה צריך, ואם לא תגידו - כבר אדע מה לעשות".
המתנדבים שהיום מתחילים את השירות במגוון תפקידים הם אולי ללא מדים, אבל הם גיבורי־על במחשבה ובעשייה. אתם תראו אותם בחזית של העורף - במערכת הביטחון, במשרדי הממשלה, בסייבר, במשטרה, בחינוך, במד"א ובחינוך המיוחד. תמצאו אותם במלונות עם המפונים, עם משפחות החטופים, בחמ"לים, ביחידות המודיעין ובבתי החולים. תראו אותם בחקלאות, בגני הילדים או בקופת חולים.
הם לא לובשים מדים, אבל הם לגמרי משרתים את המדינה עם כלי הנשק העתיק והאיכותי ביותר: עין טובה, מילה טובה, חיוך רחב ולב גדול. תרימו את העיניים, תזהו אותם - אלו הם בני דור ההווה והעתיד. בימים אלה, של אתגרים מורכבים, המתנדבים הצעירים מזכירים את כוחה של הערבות ההדדית ואת חשיבותו של החוסן הלאומי. הם מהווים דוגמה חיה לכך שהעורף, על כל גווניו, הוא אכן חזית במדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו