שלום לך, אדוני ראש הממשלה. כמדינה, אנו סובלים מבעיה קצת מוזרה. ממש קשה לנו עם רשמיות וטקסים.
אולי זה מזג האוויר הים-תיכוני שהופך כל טקס מעונב לסאונה בכבשן. אולי זו מורשת תקופת הטירונות שתמיד מתחילה בשמירת דיסטנס, אבל איכשהו גולשת לאס"ק (אווירת סוף קורס) עם סחבקייה רצינית.
לא משנה מה מקור הזלזול שלנו בטקסיות וברשמיות, זה תמיד מוזר שקוראים לראש הממשלה בכינוי מימי הגן. דבר שלא מכבד את האיש, את התפקיד, את המעמד ובעיקר את התואר - ראש ממשלה.
ולכן אני פונה אל אדוני ראש הממשלה הנבחר. האדם שביקש וקיבל את אמון רוב הציבור לשאת על כתפיו את הכבוד ואת עול האחריות, להוביל את העם ואת הארץ בצוק העיתים. כמי שמכהן בתפקיד הזה יותר ימים מכל ראש ממשלה אחר בישראל, אין לי ספק שאדוני ראש הממשלה הוא האיש שיודע טוב מכולם שמדובר בתפקיד קשה עד מאוד. תפקיד מכובד וכפוי טובה במהותו, תפקיד שעמלת קשות ורבות כדי להגיע אליו ולאחר מכן להחזיק בו בכל רצונך ומאודך.
האם זו תקופת האס"ה?
אבל מה אזרח פשוט אמור להבין כשהוא שומע שראש הממשלה מודיע ש"לא בא לי"?
כמו ילד בטנטרום, פתאום אדוני ראש הממשלה מודיע ש"לא בא לי" לבוא לטקס יום הזיכרון, "לא בא לי" לבוא לטקס פרס ישראל, "לא בא לי" להיות נוכח בחידון התנ"ך.
אז להזכירך, באלי זה אי באינדונזיה, וכל השאר - טקסים ישראליים רשמיים של האומה, טקסים שמייצגים את רוחה ושייכים לציבור הישראלי כולו, ואת כולם החלטת להשפיל ולבזות באמצעות הברזה מהם.
אדוני ראש הממשלה, האם זו תקופת האס״ה (אווירת סוף הממשלה) הנוכחית, שמביאה לך את הבאסה? האם אלו המפגינים שמפחידים אותך כל כך? האם ראש הממשלה חושש שההפגנות נגדו יפרו את הדרת הכבוד של הטקסים הממלכתיים, עד כדי כך שהוא מרוקן אותם בעצמו מכל תוכן וערך?
ואולי אדוני ראש הממשלה שכח שפעם הוא עבד קשה מאוד כדי לחוקק חוק שראש הממשלה יהיה נוכח בטקס הדלקת המשואות, ולא יו״ר הכנסת. פעם ידעת שבשביל כבוד, צריך לעבוד. ומה צריך בשביל חוסר כבוד? לא לעבוד, להבריז ושתישרף המדינה. פעם אדוני ראש הממשלה ידע להגיד: הם מ־פ־ח־דים. ועכשיו - אדוני ראש הממשלה מפחד מהפחדנים?
גם ככה זה הולך להיות יום עצמאות עצוב במיוחד, והדבר האחרון שאנו צריכים כעם כרגע זה ראש ממשלה שמדי פעם בורח לו הביבי. ראש ממשלה שנראה יותר ויותר כמו קריקטורה, שבה מישהו מתחבא מתחת לשמיכה ומייבב לאמו: "אני לא רוצה ללכת לבית הספר, הילדים לא אוהבים אותי, הם מציקים לי ואין לי חשק"; רק כדי לשמוע את אמו עונה לו: "אבל חמודי, אתה חייב ללכת לבית הספר, אתה המנהל".
ובכן - כן, ביבי, אתה אדוני ראש הממשלה. אז או שתתמודד - או שתלך הביתה. אי אפשר גם להיות המנהל וגם להבריז מבית הספר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו