משפחות החטופים הקימו מול מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה בירושלים הערב (ראשון). מוקדם יותר התקיימה הצהרת קרובי המשפחות, שאחריה הקימו מאהל מול המעון תחת הכותרת: "הזמן אז"ל". הדברים מגיעים על רקע הדיווחים בנוגע ל"מתווה 90 הימים" שנוצר ביוזמת מצרים וקטאר.
אורין גנץ, אמה של עדן זכריה ז״ל שנחטפה ממסיבת הנובה ונרצחה בשבי חמאס אמרה: "ב-12.12, אחרי שהייתה אינדיקציה שהבת שלי חיה - קיבלתי גופה. באתי לכאן כדי לזעוק את זעקת המשפחות המסכנות שכבר אין להם כוח וקול. הבת שלי מתה במשמרת שלנו. יש לנו קבינט מלחמה. נתניהו אנחנו סומכים עליך, כי אין מישהו אחר שיכול להחזיר אותם. אנחנו לא יכולים לסמוך על הצד השני ועל העולם שתוקע לנו סכין בגב. אין להם זמן. אני יודעת שאתם עושים הכל, אבל תעשו עוד, אפשר לוותר על האגו - אני כאן עד שאחרון החטופים יחזור".
אחריה דיבר גלעד קורנגולד, אביו של טל שוהם שנחטף מביתו בקיבוץ בארי יחד עם אשתו ושתי בנותיו. "בכל יום יש נרצח חדש, ובסופו של דבר נצטרך לשלם מחיר כבד גם על הגופות. יש שם נשים אומללות, מבוגרים, פצועים, אבות שצריכים לחזור. היום ארה"ב הגישה הצעה שניתנת למשא ומתן. לא חייבים לקבל את כולה, אבל מדינת ישראל תמיד נגררת אחרי כולם ולא מגישה הצעה משלה. בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל יירשם שראש ממשלה הזניח ונטש 136 חטופים. לא הגיוני שעכשיו מתעלמים. מספרים לנו שהמלחמה ממשיכה אבל לא שיחררו אף אחד ויש יותר ויותר גופות".
"הבטיחו לנו שהמלחמה הזאת תשחרר את החטופים", הוסיף. "אנחנו דורשים היום לשחרר את כולם, ואני מציע לכל מי שטוען אחרת, שיועיל בטובו להכניס את המשפחה שלו לשם ולהוציא את המשפחות של כולנו. אם הוא רוצה, ראש הממשלה יצטייר כראשון שנטש אזרחים אומללים. הסרנו את הכפפות. מהיום והלאה אין יותר נחמדות. אנחנו יודעים שרוב עם ישראל איתנו. אם זה היה קורה לכם, היינו גם מאחוריכם. נעלמו באמצע חג משפחות שלמות אנחנו צריכים את כולכם איתנו. להחזיר לנו את החטופים מיד חיים וכמה שיותר מהר".
גם גבריאלה ליימברג ששוחררה אחרי 53 משבי החמאס בעוד אחיה וגיסה עדיין מוחזקים בשבי דיברה: "אני עומדת כאן ויכולה להעיד - כל יום בשבי הוא גיהינום, אני לא מאחלת לאף אחד לחוות אפילו שעה שכמותו. זה הזמן להציל אותנו כחברה, זו חובתך במדינה דמוקרטית. זו חובתך הראשונה. תסתכל עליי בעיניים. אחת מבין אזרחיות המדינה שאתה עומד בראשה - שנחטפה בפתאומיות, בלא עוול בכפה. האם יש מחיר לחיי אנשים שכמונו שנלקחו בפתאומיות?"
אחרונה דיברה שי בינימין, ביתו של רון בנימין שנחטף מאיזור קיבוץ בארי בזמן שיצא לטיול אופניים.
"אני פה כי נמאס לי. 107 ימים אנחנו בתוך הסיוט הזה. כל הזמן הזה אנחנו שומעים על עוד חטופים שנרצחו, כמו רולטה רוסית. אי אפשר לחיות ככה. אני לא יכולה לשמוע בכל יום איזה חטוף הוצא להורג. הם מחכים לחזור הביתה. עד עכשיו התחננו. נגמר הסיפור. אני דורשת מכל הקבינט להחזיר אותם הביתה. דורשת - ולא מתחננת. ילדה בת 25 צריכה לצאת ולזעוק על אבא שלה? איך אפשר לחיות במדינה כזאת שמפקירה אזרחים? איך אני אמורה להמשיך לחיות ככה ולהביא ילדים, למדינה שמפקירה את החיילים שלה בשבי. תחזירו אותם הביתה עכשיו ודי. תעשו הכל".
"לחטופים נגמר הזמן! לעצור את ההוצאה היומית להורג! לראש הממשלה וקבינט המלחמה אין מנדט להתמהמה. האסון קרה במשמרת שלכם, וחובתכם להחזיר אותם בכל דרך". אמרו משפחות החטופים לקראת העצרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו