חבר, שותף לדרך ומורה: אוריאל רייכמן נפרד מאמנון רובינשטיין

איבדתי חבר, שותף לדרך ומורה.

הפגישה הראשונה שלי עם אמנון רובינשטיין התרחשה ב-1969, כאשר הצטרפתי לפקולטה הצעירה למשפטים שהוקמה באוניברסיטת תל אביב. אמנון רובינשטיין ביטא באותה תקופה רוח אחרת. על רקע משטר של מפא"י דיבר אמנון בטלוויזיה ומעל דפי "הארץ" על חברה חופשית ויזמית. אמנון ביטא את ערכי ציונות המקור, חברה לאומית פתוחה וליברלית. הדת מבחינתו היתה עניין של בחירה אישית, ולגישתו יש לדחות כפייה דתית.

באקדמיה יצר אמנון קשר בלתי אמצעי עם הסטודנטים, הזמין אותם לביתו, והם זכו לאירוח על ידי אשתו רוני ולשיחות ישירות עם הדקאן האהוב. הפקולטה למשפטים עסקה בדיונים פתוחים בבעיות השעה ובעיוותים משטריים, וממנה נשמעה קריאת תיגר על הסגירות והשמרנות של החברה הישראלית. אמנון היה מראשוני הטוענים לכינון חוקה שתבטיח את חירויות היסוד האזרחיות והאנושיות.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הפסקתי את כתיבת הדוקטורט שלי בארה"ב והצטרפתי לקרבות בגולן. כשהחזירו אותי לתל אביב, בשל השבעה על מות אחי גדי בקרב, שבתי ונפגשתי עם אמנון. אמנון היה מזועזע מהמחדל וממראות הלוחמים הפצועים, ולא התאושש ממראהו של אמנון אברמוביץ', סטודנט בשנה א' אצלנו, שנכווה קשות. "צריך לצאת לחיים הציבוריים", הוא אמר. מכאן החל קשר מחודש, כשחזרתי לארץ והצטרפתי לאמנון בתנועת שינוי.

נשארתי מחויב לאקדמיה, אך סייעתי לאמנון בייסוד ד"ש. לאחר הבחירות אמנון לא השלים עם הוויתור על הבטחות הבחירות לשם הכניסה לקואליציה. במשך 25 שנה ייצג אמנון בכנסת בתפקידים שונים את השקפת העולם של רבים מבני דורי. הקשר בינינו נמשך ב-1987, כאשר כדקאן הפקולטה למשפטים בת"א הצגתי את הצעת החוקה. ניהלנו מאבק שהוביל לבסוף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. היינו העורף הציבורי בנושא הדרישה לחוקה, ואמנון ושלושת שותפיו הובילו את המהלך בכנסת, שהיווה את נקודת המשען האמיתית שלנו למול ניסיון המהפכה החוקתית.

בשנות ה-90 היינו שוב לשותפים במאבק לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה. למאבק החיוני הזה שאפשר מוביליות חברתית הצטרפתי בהקמת אוניברסיטת רייכמן ללא מימון ציבורי.

עם פרישת אמנון מהכנסת, פעלנו זה לצד זה, אמנון ואני, באוניברסיטה שייסדתי עם חברי. היה זה נפלא לראות כיצד אמנון מטפח קבוצת אקדמאים צעירים.

במהלך יותר מ-50 שנה פעלתי, בהשראת אמנון, לאקדמיה המטפחת את ההון האנושי ולהגשמת חזון ציונות המקור.

אמנון היה חלק מחיי, ומותו הוא אובדן לרבים.