"היינו אמורים להיפגש בחתונה של אחינו, במקום זה אני פוגש אותך בארון": רס״ל (מיל׳) אסף פנחס טובול ז"ל שנפל בקרבות ברצועה מובא למנוחות

רס״ל (מיל׳) אסף פנחס טובול ז"ל לוחם בגדוד 77, עוצבת ׳סער מגולן׳ (7)  נפל כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט בדרום הרצועה. היום (חמישי) הוא הובא למנוחות. אסף ז"ל הותיר אחריו שני הורים ושבעה אחים.

האבא מאיר ספד לנו בכאב: "אסף ילדי היקר, בן הזקונים שלנו. אבא לא צריך להספיד את בנו. איך זה יכול להיות, אסון גדול כזה? במקום שהזקן יחתן אותך, אני מוציא את עצמי ביום הארור הזה, מספיד אותך. חיזקתי אותך במוצאי שבת, דיברנו על כמה המדינה חשובה. דיברנו על כמה אנחנו צריכים להגן על עצמנו מפני האויבים שרוצים ברעתנו. אמרתי לך שהגיע הזמן של הצעירים לעמוד בגבורה ולשמור על המדינה. ביקשתי שתשמור על עצמך ועל חבריך".

"הצניעות והענווה שלך היו יוצאי דופן"

"תסלח לי, שלא הצלחתי לשמור עליך," הוסיף בדמעות. "אף פעם לא הטרחת אותנו בדברים קטנים. אמרת לי שעשינו למענך מספיק, הגיע הזמן שתעשה עכשיו למעננו. הצניעות והענווה שלך הייתה יוצאת דופן. ילד יקר שלי, היום בבוקר הגיע אלינו המפקד שלך וסיפר לנו על הקרב האחרון, איך נלחמת בגבורה על הגנת הארץ ונפלת כגיבור. לא סבלת לאחר שהטנק נפגע, ויש בכך מעט נחמה בתוך האבל הגדול".

"אנחנו בוכים את לכתך, אבל יהיו במשפחה עוד שמחות. זה מה שהיית רוצה. אני מבטיח שנעשה את הכל שכך יהיה. זה יהיה הניצחון הגדול שלנו כמשפחה וכעם. אסף, נפלת בקרב על קדושת הארץ והעם. בהגנה על המולדת האהובה שלנו. במלחמה כל כך צודקת. השנה האחרונה עברה על העם שלנו בפילוג שלא ידענו כמונו. אני מבקש מעם ישראל, לא שכלתי את בני כדי שנמשיך עם שנאת האחים שלנו. די לשנאת החינם. כוחנו באחדותנו. זה הניצחון הגדול, האמיתי והדרך היחידה להוכיח לכל יריבנו שכוחנו האמיתי הוא באחדותנו. כולנו אחים ואחיות".

"ואני צועק שישמעו אותי ממטולה ועד אילת. בואו נתעורר. אין שמאל, אין ימין. אין דתיים, אין חילונים. אין ספרדים, אין אשכנזים. כולנו אחים. כולנו עם אחד. אפשר ורצוי להתווכח אבל לעשות זאת בכבוד ובדרך ארץ. בואו נעשה את זה באהבת חינם. זה המסר שלי מחלקת הקבר הזו".

"אני מתפלל לאלוהים, למרות שלא שמע את תפילתי. תשמור על החיילים ועל העם שלנו ואני מקווה שהפעם תיענה תפילתי. אסף, ילד יקר שלי, תנוח על משכבך בשלום. תתפלל למעננו ועל העם הנפלא שלנו. לעולם נזכור אותך ונעשה הכל למלא את כל צוואתך. נשמור על אחדות המשפחה והעם ונמשיך, עם כל הצער, בשגרת חיינו. עם ישראל חי ונצח ישראל לא ישקר".

"הנשמה יודעת מתי זמנה"

אחיו של אסף, דניאל, ספד גם כן ואמר: "אסף אחי הקטן, לא מעכל שאני צריך לכתוב עליך דברי פרידה. אסף היה ילד טוב. גבר טוב. תמיד עם אנרגיות טובות, עם חיוך, אוהב את כולם. אסף היה בחור חכם. הוא התעקש להתגייס, להצטרף לחבריו במלחמה. הוא רצה להצטרף, לקחת חלק. למה התעקשת? אומרים שהנשמה יודעת מתי זמנה. אתה ידעת. התקשרת לכל אחד מאיתנו כמה ימים לפני שנכנסת, אמרת שאתה אוהב אותנו. הרגשת. ידעת. אני אוהב אותך אסף, לעולם לא נשכח אותך".

דניאל הוסיף: "עוד שבועיים אני אמור להתחתן. הבטחת שתבוא. אהבת את אבא ואמא והם העריצו אותך. איך זה שלא נראה אותך מתבגר ומקים משפחה? לנצח ישאר לנו חור בלב בדמותך. אני אוהב אותך. ריבונו של עולם, לקחת אותו אליך. אומרים שאתה לוקח את הטובים ביותר. שמור אותו קרוב אליך. תן לו כיסא של כבוד. ה' נתן וה' לקח, יהיה שם ה' מבורך. ברוך דיין האמת".

"אני מחכה שתקפוץ ותגיד שזאת הייתה בדיחה"

גם אחיו יהונתן ספד: "אסף, איך אני רוצה שתקפוץ עכשיו ותגיד לי שאתה צוחק. שזאת בדיחה. אני מתגעגע אפילו לנסיעות שלנו ברכב. אמרת לי בביטחון שאתה נכנס, ומאותו הרגע לא ידעתי איך אני ממשיך. אבל אתה לא היססת. היינו אמורים להיפגש בחתונה של דניאל. זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו בארץ. במקום זה אני פוגש אותך פה בארון".

אחותו של אסף ז"ל ספדה בדמעות: "אח שלי הקטן, עוד מאז שהיית ילד אהבת לעזור. לפני שנכנסת לעזה, אמרתי לך 'אל תיכנס'. אבל ענית לי במשפט של גיבור 'אני צריך לשמור על המשפחה שלי'. אני מבקשת ממך שתשמור עלינו גם משמים. אני מבקשת ממך סליחה בשם כל האחים. סליחה ומחילה. אולי נפגעת מאיתנו, זה לא היה בכוונה".

אחיו יחיאל דיבר גם כן: "אסף אחי היקר. גבר עם לב, מקסים, חייכן, שצוחק מכל בדיחה הכי מפגרת בעולם. התגייסת ולכל טקס שהיה לך הגענו. ראינו שהיית מצטיין בהכל. עשית הכל הכי טוב שאפשר. בשיחה האחרונה שלנו אמרת לי שאתה אוהב אותי. אני אוהב אותך מאוד. אני מבקש - תשמור עלינו מלמעלה".

"אישיות מיוחדת ועדינת נפש"

טובול, למד בישיבה התיכונית "פרחי אהרון" בקריית שאול והיה בן הזקונים מתוך שבעה אחים, במשפחה של לוחמים. מאיר אביו סיפר כי בתחילה אסף רצה להתגייס ליחידה 890 בה הוא שירת. "הוא לא יכל, אז הוא הלך לשיריון כמו האחים שלו". רק ביולי האחרון הוא השתחרר מהשירות הסדיר. 

"לא קראו לו בהתחלה ב7 לאוקטובר. הוא אמר שחברים שלו שם ורצה שיקראו לו," מספר אביו. בשיחתם האחרונה סיפר אסף שהוא נמצא ממש בגבול והוסיף ש"כל פעם וגם הפעם חזרתי על הציונות ואהבת הארץ שהחדרתי לו וכמה חשוב לו אישית ולדור שלו לעשות את זה".

חבר מועצת קריית מוצקין, ציקי אבישר, ספד לו: "אסף בן ה-22, בנם של אסתר ומאיר, למד ביסודי בביה"ס מצפ"ה והוא בוגר מחזור נ"ז בישיבה התיכונית "פרחי אהרון" בקריית שמואל, שם העידו עליו שהיה "אישיות מיוחדת ועדינת נפש". אסף הוא גם אחיינה של רעיה טובול, מנהלת חטיבת הביניים "אורט דפנה" בקריית ביאליק. קהילת מוצקין עם כל עוצמתה ורגישותה תלווה ותחבק לעד את משפחת טובול ואת זכרו של אסף הגיבור".