כמה טוב שבאתם הביתה: פעימת השחרורים הראשונה הושלמה, 13 חטופים שבו לישראל לאחר 50 ימים בשבי בעזה. דניאל ואמיליה ישובו לסבא רמוס וסבתא ריקי. מנהלת הצרכנייה המוכרת בקיבוץ נירים, תצא לחופשי. גם אוהד בן ה-9, לו חגגו יום הולדת בכאב מרחוק. זהו הסיפור שלהם
תיעוד של רגע כניסת השבים לשטח מדינת ישראל // צילום: דובר צה"ל
מרגלית לשבת: המשפחת מוזס מחכה לסבתא
מרגלית מוזס (78), ניר עוז
מרגלית מוזס בת ה-78 נחטפה על ידי חמאס, ובנוסף אליה נחטף גם בן זוגה לשעבר גדי מוזס. שניהם המשיכו להתגורר בקיבוץ, מרחק קטן זו מזה. בבוקר השבת של ה-7 באוקטובר מרגלית הייתה בביתה, וגדי בביתו שלו, יחד עם בת זוגו אפרת כץ, שנרצחה, בתה דורון כץ אשר ושתי בנותיה אביב ורז, שנחטפו גם הן, וכעת משתחררות.
מוזס אומנם ניצחה את הסרטן, אך סובלת ממחלות אחרות וזקוקה לתרופות רבות – ולכן הדאגה הרבה לבריאותה בשבי חמאס. במשך שנים רבות עסקה מרגלית בהוראה, יש לה שלושה ילדים ושמונה נכדים שאיתם היא אוהבת לבלות והם כבר מחכים ונלחמו לשובה. היא חובבת טבע מושבעת שאוהבת לטייל בארץ ובעולם ולצד זה גם אוהבת לסרוג.
"מחכה לחיבוק שלך": לאחר שהדוד נרצח, האחיינים מצפים לשובה של דודתם
עדינה משה (72) מקיבוץ ניר עוז
עדינה משה נחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז לאחר שבעלה סעיד משה, ממותג תפוחי האדמה המוכר "הדוד משה", נרצח באכזריות. באותה שבת, מחבלים פרצו לבית המשפחה, כאשר בני הזוג היו בממ"ד. מאוחר יותר גילו בני המשפחה כי נחטפה. אחיינה אייל נורי סיפר מספר ימים לאחר חטיפתה: “ואז ראינו תמונה של עדינה על אופנוע, שעליו רכבו שני מחבלים – אחד מלפנים ואחד מאחור, והיא הייתה באמצע. אנחנו יודעים שהיא בידי המחבלים".
אחייניתה סתיו דגמי כתבה לה לאחרונה: "אני שרה לבתי שיר לילה ומקווה שאת שרה שם לילדים, הרי זו אחת החוזקות שלך לעזור ולתמוך את האחר, אני מקווה שאת מצליחה להרגיש משמעותית שם כך הריאות שלך יתמלאו באוויר, המוח יאפשר רגיעה והלב החזק שלך ימשיך את קצב החיים. אני מקווה שיש שם פיה ששומרת עליך מאירה את פנייך, צוחקת מהשנינות שלך, ומבקשת לך שהטוב עוד יגיע. מחכה לחבק אותך את אותו חיבוק שאת ידעת לתת לי כשאני הייתי זקוקה לחיזוק".
דניאל אלוני ובתה אמיליה (6)
האם דניאל ובתה אמיליה (6) אלוני, תושבות יבנה, הגיעו לניר עוז לבקר את אחותה שרון קוניו אלוני, שגם היא נחטפה יחד עם בעלה דוד קוניו והתאומות שלהם בנות השלוש וחצי. יחד איתם נחטפו גם אריאל קוניו (26) יחד עם זוגתו ארבל יהוד ואחיה דולב יהוד.
הסבתא והסבא הם ריקי ורמוס אלוני, שתי בנותיהם נחטפו וגם שלוש מנכדותיהם. ב-30 באוקטובר מחבלי החמאס פרסמו אות חיים מדניאל לצד שתי חטופות נוספות. בחצר הבית של משפחת אלוני ביבנה מחכים האופניים של נכדתם אמיליה, יחד עם שאר המשחקים והצעצועים, ומחכים לה שתחזור יחד עם בנות דודתה.
בראיון שהעניקה הסבתא ריקי לישראל היום סיפרה: "אמיליה היא אחת משלוש נכדות שלנו שנחטפו. פעם בשבועיים הבת שלנו שרון מגיעה עם התאומות מניר עוז, ואז כל המשפחה מתכנסת - גם אמיליה ובתי דניאל, שגרות ביבנה. אנחנו אוכלים בחצר ארוחת שישי ומסביב יש לנו המון משחקים, צעצועים ואופניים של הנכדות. כיף לי לראות ככה את הנכדות, אין לי עונג גדול מזה, ואני כבר מאוד מחכה שהם יחזרו ונוכל לעשות את זה שוב. כשאני רואה את כל התמונות והפריטים שלהן זה מרגש אותי, אני מתגעגעת אליהן". עוד סיפרה על חלומה: "אני מדמיינת איך הם יעברו לגור כאן כשיחזרו, עד שיהיה להם בית חדש".
שלושה דורות, משפחה אחת: הסבתא, האם והנכד ישובו אל ביתם
רותי (78) קרן (54) ואוהד (9) מונדר
שלושה דורות של משפחת מונדר יצאו היום לחופשי, רותי הסבתא (78) קרן האם (54) ואוהד שחגג יום הולדת 9 בשבי החמאס. הסבא אברהם מונדר (78) לא שוחרר. קרן ואוהד מתגוררים בכפר סבא, ובאותה שבת באו לבקר את סבו וסבתו בקיבוץ ניר עוז, ומצאו עצמם בלב מתקפת התופת שביצע חמאס בעוטף עזה. הבן של רותי ואח של קרן, רועי מונדר - נרצח.
אבי זכרי, אביו של אוהד בן ה-9 פעל ב-50 הימים האחרונים להבאתו: "קמים בבוקר ופתאום נזכרים, אני כל הזמן חושב מה עובר עליו ואיזה חוויות הוא עובר", שיתף בתחושות. קרן היא מורה מצטיינת לחינוך גופני שמאוד אוהבת כדורעף. אוהד הוא תלמיד מחונן מבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא, שחקן טניס חובב מתמטיקה - חבריו לכיתה כבר מחכים שיחזור אליהם. כשהיה בשבי חגג יום הולדת 9, אז החלו יוזמות שונות, בין היתר, אזרחים תלו בלון ויצאו למרפסות לשיר לו יום הולדת שמח".
מנהלת הצרכנייה האייקונית חוזרת
חנה פרי (79) מקיבוץ נירים
יחד עם חנה שהתגוררה בגפה נחטף גם בנה, נדב פופלוול (51), שהתגורר בדירה לידה. במשך ימם רבים לא ידעה משפחתה מה מצבה. הם סיפרו שהיא חולת סוכרת וזקוקה בדחיפות למזרק אינסולין. בשנה האחרונה אף הפכה ללקוית ראייה.
ביום שבת ה-7 באוקטובר, החיים שלה בקיבוץ נירים הופרו עם המתקפה של מחבלי החמאס. זמן קצר לאחר שהמחבלים חדרו לקיבוץ, איילת, בתה של חנה, קיבלה לוואטסאפ תמונה של חנה ונדב ומאחוריהם מחבל אוחז בקלצ'ניקוב. תמונות נוספות עלו לפייסבוק של חנה עם הכיתוב באנגלית: "חמאס". ככל הנראה, חנה ונדב, בנה, נחטפו. בנה הבכור, רועי פופלוול, נרצח.
חנה היא דמות מוכרת בקיבוץ, שאליו עלתה מדרום אפריקה בשנות ה-60 מטעמים ציוניים. במשך שנים ניהלה את הצרכנייה המקומית ומתפרה. את הימים בקיבוץ היא העבירה בין היתר בעבודה בגינה, טאי צ'י עם חברות ומשחקי רמי קוב עם הנכדים. היא אוהבת לאכול ארוחת ערב עם ילדיה נדב ורועי.
המאבק שנגמר בחיוך: האם והבנות חוזרות אל האבא
דורון כץ אשר ובנותיה רז (4) ואביב (2) אשר
כמעט 50 ימים במסע של יוני אשר לשחרור אשתו ושתי בנותיו הקטנות, מגיעים היום לסיומם. הוא היה אחד האבות הראשונים שיצא לתקשורת וחשף את סיפורו, כאשר כל משפחתו הגרעינית נחטפה לעזה.
באותה שבת - דורון, רז ואביב התארחו בניר עוז אצל סבתן אפרת כץ שנרצחה, סרטון של השלוש נחטפות לעזה הופיע ברשת ומאז נהלה המשפחה מאבק חובק עולם לשחרורן. "מבחינתי אין תמונת ניצחון בלי השבת החטופים", אמר יוני, שבמהלך החודש האחרון נתן לתקשורת להיכנס אל ביתו.
גם אנחנו היינו שם, בפינת המשחקים בביתן של רז ואביב, שם ממתין להן דוכן הכנת הגלידות שהן כל כך אוהבות. הדודה שלהן, יובל כהן, אחותו של יוני סיפרה: "הן שתי ילדות קטנות שאוהבות בובות ומשחקים, נמצאות שם בעזה בלי החפצים שלהן, ללא המשחקים. יש להן משחק אהוב של גלידריה. כשאני באה אליהן הן שואלות אותי אם אני רוצה בכוס או בגביע ובאיזה טעם. אני רק מחכה שיחזרו, ללכת לאכול איתן גלידה, לפנק אותן בשוקולד. אנחנו פשוט נחבק אותן ולא נעזוב. כשיחזרו לא נסרב לאף בקשה שלהן".
חנה קציר, (76) ניר עוז
חנה קציר היא אמא לשלושה ילדים, וסבתא לשישה נכדים. היא הייתה מטפלת שבמשך שנים טיפלה בילדי קיבוץ ניר עוז במסירות. נחטפה מביתה לרצועת עזה, כאשר בעלה, רמי קציר ז"ל, נרצח על ידי מחבלים ואילו בנה אלעד קציר (47) נחטף גם הוא.
חנה, שנזקקת להליכון ולתרופות מצילות חיים, ב- 9 בנובמבר הג'יהאד האסלאמי הודיע כי הוא "מוכן לשחרר" שני חטופים ופרסם תיעוד שלה ושל הילד יגיל יעקב (13) בשל מה שהם כינו סיבות הומניטריות, אלא שבסוף הם לא שוחררו.
לאחר פרסום הסרטון כתבה נכדתה שקד שי: ״כן זו סבתא שלי. לא, היא לא שוחררה ולא הגיעה הביתה. לא, היא כבר לא דומה לעצמה, לא במשקל ולא במבט בעיניים שמאוד השתנה. לא, לא דיברו איתנו לפני. גילנו את זה בדיוק כמו כולם, בחדשות ואז בחיפוש בטלגרם. שוב. בדיוק כמו ב7/10. כן, זה אמור לשמח ולנחם. אנחנו לפחות קיבלנו סימן חיים, להרבה משפחות עדיין אין. לא, זה לא שימח אותנו ובטח שלא ניחם. לראות את סבתא שלי על כיסא גלגלים, מחוברות לצינור ובעזה, זה ממש לא מראה מלבב או מנחם. כן, זה הפיח בי עוד טיפה של תקווה, לפחות את ההגעה לעזה היא שרדה. לא, אין לי משהו חכם לומר כמסר, חוץ מהלוואי שזה יהיה כבר מאחורינו ונדבר על האסון שקרה לנו בלשון עבר.
"כל המדינה ראתה": בת ה-85 שנחטפה על קולנועית, חוזרת לניר עוז
יפה אדר (85) מניר עוז
יום לאחר המתקפה הנוראית, התמונות של יפה אדר בת ה-85 הציפו את הרשת. בסרטון שפורסם על ידי פלשתינים, אדר תועדה כשהיא יושבת לצד מחבלים רכובים על קולנועית. נכדתה, אדווה אדר, כתבה מייד לאחר מכן: "סבתא שלי שהקימה את הקיבוץ בשתי ידיה, שהאמינה בציונות, שאהבה את המדינה הזאת שהפקירה אותה, חטופה".
יחד עם יפה אדר, נחטף גם תמיר אדר (38) הנכד שלה שלא צפוי לחזור בפעימה הנוכחית, הוא הבן של בנה משה אדר שיצא להילחם במחבלים, ואמר לאחר מכן "להילחם זה שטויות, החוסר אונים זו אי הידיעה".
משפחתה של יפה מספרת על "אישה רהוטה וחדה, אך יחד עם זה, כמו כל אישה בת 85, הגוף לא עובד אותו הדבר. אוריאן נכדתה סיפרה על יום החטיפה: "קמנו בשבת בבוקר, היינו אמורים לנסוע לסבתא שלי ואז היא כותבה לנו שיש מחבלים בקיבוץ ויש קרבות ברחובות. אני רושמת לה באותו רגע 'תשמרו על עצמכם' אני יודעת שהיא קראה, אבל את ההודעות לאחר מכן היא כבר לא קראה.
אחר הצהריים כשהגיע הצבא ,עברו בית אחר בית וגילו שמקום מגוריה הרוס לחלוטין. סבתא לא הייתה בבית, ותמיר בן דוד שלי יצא בבוקר לנסו להגן על הבית ולא חזר, אנחנו לא יודעים מה איתו. בלילה של אותו היום הראו לי את הסרטון שכל המדינה כבר ראתה (יפה אדר נחטפת על קולנועית) זה היה הרגע הכי קשה שהיה לי בכל התקופה הזאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו