ההצעה של פוגל: לשנות את מבנה השיטור הימי למתכונת הקיימת בצבא - "מדובר בצורך לאומי"

הוועדה לביטחון לאומי דנה היום בנושא השיטור הימי בישראל • בדיון ציינו כי נושא התווך הימי הוא נקודת תורפה במשטרה • "הנושא פרוץ בהיבט הפלילי - המטרה לסייע בקידום חקיקה ולעזור לגורמים לבצע את עבודתם באופן מיטבי" • יו"ר הוועדה הבטיח להרחיב סמכויות

שיטור ימי במפרץ אילת (ארכיון). צילום: יהודה בן יתח

הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל, דנה היום (ראשון) בנושא השיטור הימי בישראל.

יו״ר הוועדה סיפר בדיון כי בביקור בעיר עכו עלה נושא התווך הימי כנקודת תורפה בראייה של המשטרה. "הנושא פרוץ בהיבט הפלילי ויכול לגלוש גם להיבט הפח"עי. המטרה לסייע בהמלצות וקידום חקיקה לגורמים לבצע את עבודתם באופן מיטבי".

"מבנה השיטור הימי של המשטרה צריך להיות במתכונת הדומה לזו הקיימת בצבא". לדברי יו"ר הוועדה, תא״ל במיל׳ ח"כ צביקה פוגל: "לכולם ברור שהתווך הימי הוא צורך לאומי ועל כל הגורמים לשנס מותניים".

ספינת שיטור ימי, צילום: אנצ'ו ג'וש - ג'יני

"יש צורך בהרחבת סמכויות האכיפה"

מסקירה של רמ"ח המבצעים במשטרה, תנ"צ שלומי טולדנו, עלה כי למשטרה חמישה בסיסים ימיים; שלושה בחופי הים התיכון, אחד בכנרת ואחד באילת. הכוחות הימיים מטפלים בהצלת חיים, בפן הפלילי ואכיפת כלי שיט. "בתווך הימי, אנו מזהים ניצול של כלי שיט שנכנסים ללא בידוק בצורה סדורה תוך הברחות ,סחר בסמים ועבירות אמל"ח," אמר. לדבריו, האתגרים היום רחבים יותר בעקבות גידול במספר כלי השיט ויציאתם מעבר לגבולות ישראל.

"אנו בעיצומה של עבודת מטה במטרה לתת מענה לפערים בהם: הקמת מערך מודיעין וחקירות ייעודי, שיכלול עבודת הבסיסים וחיזוק שיתוף הפעולה עם חיל הים תוך הגדלת הכוחות לחיזוק יחידות השיטור הימי," הוסיף. "כמו כן, יש צורך בהרחבת סמכויות האכיפה וחיפוש בכלי השיט. התווך הימי הוא בעיה לאומית. אנחנו צריכים לשלב זרועות ולתת מענה טוב יותר ממה שיש היום".

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי. ח"כ צביקה פוגל, צילום: אורן בן חקון

גידול משמעותי אבל אותו כוח אדם

מנהל אגף כלי שיט קטנים ומשיטים במשרד התחבורה, עופר בן עזרא, אמר כי למשטרה אין סמכות לתפוס כלי שיט כמו כלי רכב שעשו עבירת תנועה ויש לשלב סמכויות חיפוש ותפיסה במסגרת החקיקה. לדבריו, בעשור האחרון חל גידול מ- 55 אלף ל-120 אלף משיטים. מספר כלי השיט הקטנים גדלו מ-12 אלף ל-32 אלף כלי שיט. "מדובר בגידול משמעותי ונותרנו עם אותו כוח אדם".

התובעת הראשית של משרד התחבורה, עו"ד לילי גורדון שרגא, אמרה כי קיים חוסר בכלי אכיפה כמו זאת הקיימת בשיטור היבשתי או בשיטור התנועה, דבר הגורם לחוסר הרתעה.

כוחות שיטור ימי באילת (ארכיון), צילום: יהודה בן יתח

"השיטור הימי לא השתנה במשך 30 שנה"

ראש מדור שיטור ימי במשטרה, סנ"צ ארמן סקיימו, הוסיף כי מעבר לסגירת הגבולות ובידוק כלי השיט קיימת בעיה של פערי זמן ותגובה. "השיטור הימי לא השתנה במשך 30 שנה והמציאות השתנתה לחלוטין," הסביר."במתוכנת הקיימת אי אפשר לתת את המענה הנדרש".

לסיכום, אמר פוגל: "נעביר למשרד לביטחון לאומי את ההמלצות של בניין הכוח והרחבת הסמכויות. על נושא ההשתוללות בים, שגבתה מחיר יקר בחופים, יש לשים את היד ולתת מענה. לכולנו ברור שהתווך הימי הוא צורך לאומי ויש לשנס מותניים. אמליץ למשרד לביטחון לאומי ולמפכ"ל שמבנה השיטור הימי יהיה במתכונת דומה לזו של הצבא, ככוח אחוד עם היבטים מודיעיניים ואחרים, ולאו דווקא בשיטת ההפעלה המחוזית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר