מדינת ישראל מבקשת רועה. בימים אלה של מציאות בלתי נתפסת - 101 חטופים וחטופות בשבי, לוחמינו נופלים בשדה הקרב, מפונים מחפשים בית קבע, ואזרחים מתפללים לשקט ולמנוחה - אנו זקוקים להנהגה שתוביל אותנו בדרך ברורה.
אחיו של יוסי שרעבי שנרצח בשבי: "מצפה מהמדינה לקבל אחריות מלאה לכל חטוף - חי או מת - ולהשיבם הביתה" (24.01.24) // משה בן שמחון
זו אינה רשימת קניות בסופר, אלא מציאות יומיומית הדורשת סדרי עדיפויות ברורים. שנה וקצת חלפו, שנראים כמו נצח, וגרוננו עדיין חנוק מדמעות על גורלם של גיבורי המדינה שמסרו נפשם כדי להשיב לנו מעט הפוגה ושגרה.
מי מעז לדבר על ביטחון לאומי, אישי, תעסוקתי, כלכלי וחברתי בימים כאלה? ובכל זאת, שילוב על־טבעי של אופטימיות ואמונה מוביל אותנו לחזון של שלום בתוכנו, עוד לפני שנציע אותו לאויבינו.
אין לנו ברירה אלא להילחם יחד למען קיומנו ולהרחיק אש ותוכחה משטחנו. כל המקיים מצוות הצלת חיים כאילו הביא נחמה לעמו. ואנחנו כאן, במרחק שתי אצבעות מצידון ונגיעה מהחטופים, מתקשים לעכל את שורות ההיסטוריה הנכתבות ונכתמות בדיו מהול בדם. המלחמה מאזנת את הצדק אבל לעולם לא תוכל לרפא את הכאב.
אל תירא ישראל, כי גור אריה אתה. גם בתהום או במנהרה חשוכה קיימת נקודת אור שמתקרבת. מבקשי רעות ינסו שוב ושוב להקיז את דמך, אבל הלב המפעם הזה לא יידום לנצח.
הכותב הוא אחיהם של יוסי ז"ל ואלי שרעבי שעדיין חטופים בעזה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו