השופט במשפט זדורוב: "צריך לוודא שאין כאן הודאת שווא"

משפטו החוזר של רומן זדורוב התחדש הבוקר (שלישי) בבית המשפט המחוזי בנצרת. זדורוב, הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה, עלה לדוכן העדים וזעק: "אני לא רצחתי את תאיר, אין לי שום קשר לרצח הזה". 

כאמור, זדורוב עלה לדוכן העדים וסיפר על עבודתו בבית הספר "נופי גולן" בקצרין בו התרחש הרצח. "היו לי בגדי עבודה ובגדים נקיים שהייתי מחליף בסיום יום העבודה", אמר זדורוב. בעדותו, התייחס לעובדה כי התלמידים היו לעיתים מנתקים כבלים בבית הספר, "זה היה קורה לא מעט פעמים, פעם אחת פגשתי ילדה בלונדינית שניתקה לי את הכבל, אבל זה ילדים, עושים שטויות, מה אני אעשה?"

זדורוב העיד על היום שקדם לרצח וליום הרצח עצמו, "מנהל העבודה התקשר ואמר שיש עבודה יום למחרת. בבוקר הגעתי לבית הספר, לקחתי את הקרמיקה והלכתי למקלט". עו"ד ירום הלוי: "איפה היתה הסכין היפנית שעבדת איתה?", זדורוב: "מצד ימין על החגורה". רומן מספר כי בסביבות חמש סיים לעבוד ופגש את המנקה בחדר האוכל ובחור נוסף. רומן: "באותו יום לא הייתי עם האופניים שלי. התקשרתי לאשתי שתבוא לקחת אותי ותעזור לי עם תיקי העבודה. אשתי אמרה לי שהילד לא מרגיש טוב, אז אמרתי לעצמי שאבוא לקחת אות התיק ביום אחר".

זדורוב ממשיך: "ביום שאחרי הרצח באתי עם אשתי ברכב, היה שוטר בכניסה, אמרנו לו שבאנו לקחת את כלי העבודה. השוטר הכניס אותנו לבית הספר, עמדנו ליד מקלט 3, אולגה תרגמה לשוטר שעבדתי במקלט 2 ושם נשאר הציוד שלי. הוא אמר שהוא לא יודע אם מותר לקחת את הציוד, בדק ואמר שאי אפשר. הוא לקח ממני את מספר הטלפון שלי וזהו, חזרנו הביתה".

עו"ד הלוי: "הכרת מישהו מהשוטרים?", זדורוב: "לא". עו"ד הלוי: "ספר לי על אוסף הסכינים שלך", זדורוב: "אצלי יש הרבה סכינים, בכלי העבודה ובבית. בכל ארגז יש סכינים יפניים, להבים. זה ה'תחביב' שלי, אני אוהב סכינים יפים, סכינים עתיקים. זה רק בשביל היופי והם לא חדים". עו"ד הלוי: "במחשב שלך היה ספר על סכינים", זדורוב: "היה ספר על סכינים מודרניים וחרבות, יש בו דברים כללים".

בעדותו מספר זדורוב ממי רכש את המחשב, כאשר נשאל איזה פעולות ביצע על המחשב, העיד: "בעיקר מוסיקה, משחקים". עו"ד הלוי: "היית רואה סרטי סקס?", רומן: "כן אבל כמו בן אדם רגיל, כשאתה מחפש סרט אי אפשר לדעת לאן המחשב ייקח אותך, יש מיליוני סרטים. לא ראיתי משהו מלוכלך". עו"ד הלוי: "מצאו במחשב שלך הרבה תמונות של ילדות ערומות", רומן: "אני לא הסתכלתי, זה לא מכובד בשבילי, אולי זה היה במחשב מהחנות".

בשלב זה, זדורוב מספר על היום השני לאחר הרצח בו חזר לקחת את הציוד, כאשר הוא לא נגע בתיק עם הציוד עד יום שבת. עו"ד הלוי: "מה עשית בשבת?", זדורוב: "לקראת תחילת השבוע הייתי צריך בגדים נקיים, זרקתי מכנס שהיה קרוע והיה צר ולא נוח לעבודה. השאר לכביסה". עו"ד הלוי: "מי היה מכבס בבית?", זדורוב: "בדרך כלל אבא של אולגה, אבל באותו היום הם הלכו ואני עשיתי כביסה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה". זדורוב מעיד כי לא עשה שום דבר עם הנעלים, שהם נשארו בתיק וכי ביום ראשון הלך לעבודה כרגיל, אך זומן לחקירה. "סיפרתי להם כל מה שאני יודע", אמר זדורוב, "כולל זה שזרקתי את המכנסים".

בהמשך אמר, "אני לא רצחתי את תאיר, ואין לי שום קשר לרצח הזה". עו"ד הלוי מציין כי רומן עבר פוליגרף שבו נשאל אם רצח את תאיר וכשענה לא יצא דובר אמת. עו"ד הלוי: "למה הודית?", זדורוב: "זה לא היה בבת אחת, אמרו הרבה דברים בדרך. הייתי בהלם, האשימו אותי ברצח שלא עשיתי. אמרו לי ששיקרתי בפוליגרף, אמרו לי שמצאו דם על הכבל של הכלים שלי. אמרתי לעצמי - מה אתה יכול לעשות? לא רציתי לשבת מאסר עולם על רצח שלא עשיתי. הוא אמר (החוקר, ע.א) שהדרך היחידה זה להגיד שאני רצחתי, ושכנראה אני לא זוכר שום דבר בגלל שאני בלחץ".

בשלב זה מצוין כי החוקר אמר לזדורוב שמצבו גרוע מאוד ויש הרבה ראיות נגדו, וכי יש רק דבר אחד שיכול להוציא אותו מהתיק - הודאה בלב נקי. עו"ד הלוי: "היה עוד משהו שגרם לך להודות?", זדורוב: "כל הלחץ בחקירה, המצב הנפשי שלי היה לא טוב, היה קל לשבור אותי".

במהלך התנגדות של התביעה להקרנת הסרטים מהחקירות והדיבוב במהלך חקירה ראשית, מזכיר האב"ד אשר קולה: "אנחנו רואים שלא ניתן לזדורוב להיפגש עם עו"ד למעט מספר פגישות של דקות ספורות, והוא יודע או לא יודע עברית. יש תיק כבד ואנחנו צריכים לוודא שחס וחלילה אין פה הודאת שווא".

שחזור הרצח

עדותו של זדורוב צפויה להימשך כמה דיונים. כזכור, משפטו החוזר דן בעניין עקבת הנעל על האסלה בתא השירותים. העקבה נטבעה בדם ולטענת התביעה קרתה מספר שעות לאחר הרצח, בעוד ההגנה טענה כי לא ניתן להטביע בדם שעות לאחר הרצח, וכי טביעת הנעל אינה שייכת לזדורוב או למי שנכחו בזירת הרצח.

מחוות הדעת של חלק מהמומחים, שהעידו במשפט - לא תיתכן נזילת דם מהגופה כחמש שעות לאחר הרצח. המשמעות לכך היא שהטביעה הוטבעה בזמן ביצוע הרצח. במהלך המשפט נשמעו עדויות ממהלך פינוי הגופה, שהעידו שראו דם זולג אחרי הפינוי.

שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת שאלו והתערבו במהלך העדויות מצד התביעה, תוך שהם מנסים לשחזר ככל הניתן את מה שאירע בזירת הרצח. מטעם ההגנה יעידו בשבועות הקרובים גם מנהל המכון הפתולוגי לשעבר, ד"ר חן קוגל וד"ר נורית בובליל.