ביום שישי הלך לעולמו יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, מדריכו בשב"כ של רב ניצב רוני אלשיך, ואיש עתיר זכויות שפעל רבות למען ביטחון ישראל. אולם מעבר לכך, יצחק אילן היה גם אחד מהקולות הבולטים ביותר שטענו כי רומן זדורוב זכאי וכי כלל לא רצח את תאיר ראדה. אילן כה האמין בתיק עד שהצטרף בהתנדבות לצוות ההגנה והיה אמור להופיע כעד מומחה בדיון הקרוב בתיק שייערך ב-10 בנובמבר בבית המשפט העליון.
בראיון לכאן רשת ב' אמר: "אני חקרתי המון אנשים בחיי וכזו הודאת שווא לא ראיתי אף פעם. רומן זדורוב לא ידע 40 פרטים מוכמנים מהחקירה, לא ידע בכלל איך הרוצח יצא מתאה של תאיר ראדה ורק בשחזור מסר גרסה אחרת מחקירתו. העדות שנתן ברוסית לא מקבילה לעדות שתורגמה לעברית ועוד ראיות שנמסרו נגדו אינן כלל תואמות למה שהיה בשטח. אני משוכנע שהוא כלל לא רצח את תאיר".
לאור זאת עולה השאלה האם יתכן שמותו המצער של יצחק אילן ממחלת הקורונה פוגע בעוצמת הראיות של הבקשה למשפט חוזר? עורך הדין ירום הלוי שמייצג את זדורוב הביע הבוקר (ראשון) בשיחה עם "ישראל היום", צער עמוק מאוד על מותו של יצחק אילן, אך עם זאת הדגיש: "מעבר לאובדן הגדול, לאבל על האיש המיוחד הזה. מבחינת התיק עצמו, לא נפגענו קשה ולא חטפנו מכה. למעשה יצחק כתב חוות דעת על ראיות שכבר 90 אחוז מהם היו בפני בית הדין המחוזי בפעם הראשונה שהוא הרשיע את רומן זדורוב. מעבר לכך יש לנו ראיות מדעיות כבדות משקל שמלמדות בוודאות שרומן חף מפשע ב-100 אחוזים. יש לי גם עוד 52 ראיות אחרות שמוכיחות מי כן רצחה את תאיר".
"אני כבר אלף פעמים אמרתי שידוע מי הרוצחת. אבל גם אם נוריד את העובדה שיש ראיות שיכולות בוודאות להרשיע אדם אחר ברצח, יש לנו עבור רומן ראיות מדעיות שהוא לא הרוצח. לכן אישית ואנושית האובדן של יצחק הוא אובדן של איש יקר וישר שרציתי להיעזר בו אבל האמת חייבת להיאמר שאובדנו הוא לא מכה אנושה לתיק לבקשה למשפט חוזר. הבקשה למשפט חוזר לא ספגה מכה אנושה ולא מכה קשה. יצחק אילן הוא בגדר פרשן חדש לראיות ישנות ואסור לשכוח זאת".
עו"ד הלוי ספד לאילן גם בעמוד הפייסבוק שלו: "עד לתחילת 2016, כחודש לאחר שערעורו של רומן נדחה סופית בבהמ"ש העליון, לא הכרתי כלל, בעוונותיי, את יצחק, ולא ידעתי מיהו. הייתי בתחילת דרכי בניסיון איסוף ראיות חדשות עבור רומן, ופתאום קיבלתי טלפון מאיש שב"כ, ששאל אם בכיר לשעבר בשב"כ, ששולט ברוסית, יוכל להיות לי לעזר בבדיקת כל שיחותיו של רומן. קפצתי על המציאה וכעבור חמש דקות התקשר יצחק ונפגשנו. דיברנו שעתיים והוא סיפר לי על גבורותיו כחוקר, כמו גם על ילדותו בגיאורגיה. אני זוכר למשל שהדהימה אותי העובדה שידע לכתוב באופן זהה בשתי ידיים, כי כך למד בילדותו. הפקדתי בידיים אלה את כל הדיסקים שתיעדו את שיחות רומן, עם המדובבים ועם החוקרים, והוא יצא לדרך בהתנדבות מוחלטת".
"הגדרנו לו מטרה כפולה: גם לבדוק את כל תירגומי השיחות, שמא נעשתה טעות מהותית לרעת רומן, וגם לכתוב חוות דעת כמומחה להודאות שווא, במידה וממצאיו יהיו משמעותיים בתמיכה באינטרס המשותף. עוד כשהיה באמצע עבודתו, הוא הגיע למשרדי סמוק מכעס, ואמר שהוא רותח על החוקרים. הוא פסק שהם פיברקו את התיק והחל למנות לי דוגמאות בשצף קצף.
"במרוצת הימים הוא התראיין מספר פעמים בתקשורת בעניין רומן, וכמובן שמחתי שהוא משמיע את דעתו המנומקת בפומבי. לפני למעלה משנה פתאום הגיע אלי מתנשף, וסיפר שריאותיו בתהליך קריסה. אם לא תמצא עבורו לפחות תרומת ריאה אחת בשלושת החודשים הקרובים, נגזר דינו. לכן הוא במרוץ נגד השעון וכנראה שיטוס לארה"ב להשתלה. בסוף, 'בדקה התשעים', נמצאה לו בארץ ריאה, והוא ניצל. הוא עבר תהליך שיקום והתאושש, ודווקא כשהתאושש, נדבק בקורונה.
"עצוב. עצוב לי יותר מעזיבתו לנצח של איש עם זכויות רבות במפעל הביטחוני של הארץ, על לכתו של עוד איש ישר דרך ונאמן, שמילה שלו היא מילה. לא נשארו הרבה כאלה, ואינני יודע למה דווקא אלה המעטים, הם שנשאבים ראשונים אל המרומים. נוח בשלום על משכבך, יצחק, ואני מתפלל שתחזה משם במשפט החוזר של רומן, ובזיכויו. מגיע לרומן, מגיע למשפחתו ומגיע בצדק גם לך".