לאחר אישור התקציב, הקואליציה מקדמת את חוק הדגל שלה מהרפורמה המשפטית - החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, במתווה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. הדיון בכנסת לקראת ההצבעות בקריאה השנייה והשלישית יחל הבוקר, וההצבעות עצמן ייערכו רק ביום חמישי בבוקר, עם סיום הפיליבסטר של האופוזיציה.
לגבי ההצעה, שבהתחלה זכתה לתמיכה של ההורים השכולים דדי שמחי ויזהר שי, אין קונצנזוס, לאחר ששי הודיע כי הסיר את תמיכתו מהמהלך, ואף גורם מהאופוזיציה לא תומך בכך.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ שיגר מכתב לשרי הממשלה, שבו כתב: "אל תביאו את ההצעה בעת הזאת. זכרו את אחריותכם, ושימו את טובת המדינה והעם בראש סדר העדיפויות. אתם גוררים אותנו למלחמת אחים". גנץ הסביר כי זו לא העת לשינויים משטריים ללא הסכמה, כשיש 59 חטופים וחיילינו לוחמים בכמה חזיתות.
מדובר בגרסה די מצומצמת של החוק ביחס למה שהקואליציה רצתה לקדם בתחילת המלחמה. ההצעה תחול רק מהכנסת הבאה, כך שאם אזרחי ישראל לא ירצו בה - הם יצביעו למפלגות שמתנגדות לשינוי. הוועדה לבחירת שופטים תשונה כך שהיא למעשה תוציא את הווטו מידי שופטי העליון בבחירת שופטים לעליון, וגם תוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה.
לשכת עוה"ד בחוץ
לפי החוק, הוועדה תורכב מתשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי עליון, שאותם יבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה; שני חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן בנפרד; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (עם ניסיון של עשר שנים לפחות), שאותם יבחרו הקואליציה והאופוזיציה, כל אחת נציג מטעמה.
עוד לפי המתווה - בבחירת שופטים בערכאות הנמוכות יהיה וטו לשופטים, כך שיידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה.
עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר מביניהם) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן, שהצד השני יהיה חייב לבחור אחד מהם. המנגנון הזה זכה לביקורת, שכן הוא יאפשר להקצין את ביהמ"ש העליון כך שכל צד יציג את המועמדים הקיצוניים ביותר שלו, ויהיו חייבים לבחור מהם.
היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת בתוקף למתווה, וטענה כי מדובר בפוליטיזציה של הוועדה, כך ששופטי העליון ייבחרו רק על ידי גורמים פוליטיים. בשיחות סגורות שפרסמנו בעבר אמרה היועצת כי המתווה יאפשר לסכם על שופטי העליון בהסכמים הקואליציוניים, ולהביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט. לאחר שהחוק יעבור, צפויות עתירות לבג"ץ שיכריע אם להותיר את החוק על כנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו