אל תחכו לאפריל: חייבים להימנע ממבחן בג"ץ

לא צריך להתאמץ במיוחד. מספיק להקשיב. הקולות האלה עולים מתוך קהילת שב"כ ומהדהדים בשיחות עם מי ששרתו בארגון ופרשו מתישהו בשנים האחרונות. הם עולים גם בשיחות עם אנשי מערכת הביטחון, מתוך הארגון ומחוצה לו. הם מספרים על מועקה גדולה בתוך הארגון. גם בדרגי השטח. הסערה התקשורתית והמתיחות בצמרת כפתה עליהם פוליטיזציה, זרה כל כך לממלכתיות שסיגלו לעצמם במשך שנים בעבודתם היומיומית.

אסור לנתניהו, לבר וגם לנשיא הרצוג להמתין לפסיקת בג״ץ סביב פיטורי ראש השב״כ. לא בגלל הקולות המאיימים שלא לסור למרות בית המשפט, אלא כי כל הכרעת שופט בסוגייה זו תסכן את יציבות המרקם החברתי בישראל

ליקוי המאורות של 7 באוקטובר טלטל קשות את סיפון השב״כ. התנגשות הרשויות, ובראשם ההתנצחויות הפומביות בין רה״מ נתניהו לרונן בר, מאיימת להטביע אותו. גידופי ואיומי השרים על ראשו של רונן בר, הם עוד משקולת בדרך למצולות.

בר חייב לעזוב

אין לטעות. גם בסביבה הקרובה לארגון יש מי שסבורים שראש השירות חייב לעזוב, בצורה החלקה והמהירה ביותר. אבל חששם הגדול יותר כפוף לצורך המיידי בהנמכת הלהבות ובהשבת השקט והמידור לדימוי הציבורי של שב״כ. רק כך הארגון אפקטיבי לביטחון ישראל, לפעילות היומיומית, להחזרת החטופים (זוכרים אותם?). כדי שזה יקרה, מסבירים רבים, מחליפו של רונן בר חייב להגיע מתוך השב״כ.

הימים האחרונים הבהירו כי ישראל במדרון מהיר וחלק מאין כמותו למשבר חוקתי. אם מסתכלים על מסלול התמרון הפוליטי של ראש הממשלה – מודאגים עוד יותר.

בני הציונות הדתית (המשרתים, לא המפלגה), מתפוצצים מזעם מול התקציב שיאושר היום, שמתגמל השתמטות חרדית. הם זועמים על כך שבניהם יוצאים לסבבים אינסופיים בעזה ובצפון, מרסקים משפחות ונוטשים עבודות, בעוד השר גולדקנופף מפזז מולם ב״חתונת השנאה״.

עם זאת, בקמפיין ה״דיפ סטייט״ שלו, לנתניהו יש אוזן כרויה מצד חלקים רבים בכיפות הסרוגות. ״דינא דמלכותא דינא״ נתפשת בציונות הדתית כשבועת אמונים לסדרי הדמוקרטיה, ולמבנה ההיררכי של מדינה. לכן לא תמצאו אותם כרגע ברחובות. לא על גלי בהרב-מיארה.

להימנע מאולטימטום

כל זאת מאותת על הצורך המיידי להימנע. להימנע ממה? למשל מאיומי כליאה ונקמה על משרתי ופקידי ציבור, מקריאות למרד מסים ולסרבנות, ומהצבת תנאים ואולטימטום לכל פעולה עתידית. אבל בעיקר חובה עלינו להימנע מהמתנה פסיבית לתאריך התפוגה של בג״ץ – 8 באפריל. אסור לבנימין נתניהו, לרונן בר וגם לנשיא הרצוג להמתין למבחן בג״ץ סביב פיטורי ראש השב״כ.

לא בגלל הקולות המאיימים שלא לסור למרות בית המשפט, אלא כי כל הכרעת שופט בסוגייה זו תסכן את יציבות המרקם החברתי בישראל.

ממה אסור להימנע? מניסיון לפתור דברים מאחורי דלתיים סגורות, ולא בחשבון הטוויטר. האחריות העליונה של רה״מ נתניהו היא לזמן את רונן בר, לצערנו בפעם המי יודע כמה, לשיחה שבה ייקבע תאריך פרישתו מן השירות.

זה יכול להיות ה׳ באייר, יום העצמאות. חודש וחצי מהיום שבהם בר יכין את הקרקע למחליפו, יחזור לשתיקה ולארגון פקודיו. מחליפו צריך להגיע מתוך השירות – אם בהמלצתו של בר ואם לאו.

אנחנו זקוקים למוצא הזה, נחוצה לנו הרגיעה הזמנית הזו, שתפיג במעט את הסטרס הציבורי מהכרעת בג״ץ ארבעה ימים לפני ליל הסדר. אין לנו אשליות, עוד מלאכה רבה תבוא אחריה – ובראשם החובה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: עבור נרצחי, חללי, חטופי ונפגעי 7 באוקטובר.