למנוע משבר חוקתי: שני הצדדים אחראים להנמיך את הלהבות

כמשפטן, אני מאמין שבג"ץ יבין כי לא ניתן לכפות על רה"מ שיתוף פעולה עם בר • בתוך הסערה הזו, צריך לעשות סדר: מה מותר, מה אסור, על מה ניתן להיות חלוקים, ועל מה כולנו חייבים להסכים

לא יכפה על רה"מ. בג"ץ. צילום: אורן בן חקון

אנרכיה או מלחמת אזרחים מעבר לפינה? רגע לפני שנקפוץ למסקנות ולתסריטי אימה מול אירועי הימים האחרונים, חשוב להתמקד בעובדות, ובמיוחד - להפריד בין עיקר לטפל.

ההפגנה מול משרד ראש המממשלה, צילום: אורן בן חקון

משני הצדדים - קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל - הרוחות סוערות. לצד נקודת הרתיחה ביחסי הממשלה־בג"ץ, הכל מתערבב: החזרה ללחימה, גורל החטופים, סוגיית גיוס החרדים, כהונת ראש שב"כ והיועצת המשפטית, ההפגנות ואיומי הסרבנות. סערה מושלמת, שמאיימת להחזיר אותנו ל־6 באוקטובר.

בתוך הסערה הזו, צריך לעשות סדר: מה מותר, מה אסור, על מה ניתן להיות חלוקים, ועל מה כולנו חייבים להסכים.

למנוע משבר חוקתי

נתחיל בעובדות: ראש הממשלה הודיע בשבוע שעבר על החלטתו לפטר את ראש שב"כ רונן בר. הוא הסביר כי אין לו אמון בו, הן נוכח מאורעות 7 באוקטובר והן נוכח האירועים בתקופה האחרונה. כל זה קורה כשפרשת קטארגייט מרחפת בין חקירת שב"כ ללשכת ראש הממשלה, לצד טענות מצד ראש הממשלה כי מדובר בחקירה שכל מטרתה היא למנוע את הדחת ראש שב"כ.

בסוף השבוע האחרון חברו ראשי סיעות באופוזיציה בעתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. בג"ץ הוציא צו ארעי, שמשמעותו: אין להוציא לפועל את הפיטורים עד שבג"ץ ידון בעניין, ישמע את טענות הצדדים ויפסוק.

בשלב זה צוטט נתניהו כשהוא אומר: "מישהו יעלה על הדעת שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בג"ץ?". כאן החלה הסערה: היו שפירשו את האמירה ככזו שמשמעותה היא שראש הממשלה מתכוון לא לכבד צו שיוציא ביהמ"ש העליון, ואפילו לפעול בניגוד אליו.

הודיע על החלטתו לפטר את ראש שב"כ. נתניהו, צילום: מעיין טואף / לע״מ

עכשיו חשוב לומר: אם כוונת ראש הממשלה היא שאם בג"ץ יפסול באופן קבוע את הפיטורים, נתניהו בכל זאת ימנה ראש שב"כ אחר - אכן מדובר באמירה מסוכנת, שעלולה להביא את ישראל למשבר חוקתי ולאנרכיה. אחד הכללים לחיים משותפים הוא שחייבים לכבד פסיקות של בית המשפט.

אך מתוך המילים שבחר ראש הממשלה, נראה כי כוונתו היתה שונה: להצהיר בפני הציבור הישראלי - ואף לרמוז לשופטי בג"ץ - שאי אפשר בטווח הארוך לנהל מערכת יחסים בין ראש שב"כ לבין ראש ממשלה בכפייה כשאין ביניהם אמון. בפועל, ניסיון לכפות זאת יגרום לצמצום מקומו של שב"כ בתהליך קבלת ההחלטות (מה שכבר החל בהוצאת ראש שב"כ מצוות המו"מ בעניין החטופים) - צמצום שבטווח הארוך יגרום נזק לביטחון המדינה.

כמשפטן, אני מקווה ומאמין שבג"ץ יבין שלא ניתן לכפות על נתניהו לשתף פעולה עם ראש שב"כ. במצב של חוסר אמון כזה, ניסיון כפייה יוביל לפגיעה בביטחון המדינה.

נקודה חשובה נוספת: הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה הצו הארעי אוסר על ראש הממשלה לראיין מחליפים לתפקיד, אינה מדויקת, ואף יש בה כדי לפגוע באפשרות היציאה מהמשבר בדרך סבירה. הצו אוסר מינוי בפועל של מחליף, אך אין בצו כל התייחסות למניעת ראיונות עם מחליפים. להפך, דווקא הצגה בדיון בבג"ץ של מחליף ראוי, שצמח בתוך שורות שב"כ ושיש לו ניסיון רלוונטי, עשויה להפחית חששות ממינוי שאינו ראוי - ולפתור את הבעיה.

רונן בר, צילום: חיים גולדברג/פלאש90

בעת הזו, יש אחריות עצומה על כתפיהם של כל הצדדים למנוע משבר חוקתי. להימנע מהתבטאויות קיצוניות, או מפרשנות של התבטאויות בצורה מקצינה שעלולות להצית. יש לנו רק עם אחד וארץ אחת. זו אחריות של כולנו לשמור עליהם, ביחד.

הכותב הוא חבר הצוות החוקתישל תנועת "הרבעון הרביעי"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר