הפיל בחדר השופטים: משבר האמון שמאיים על בית המשפט העליון

בתקופה האחרונה הולך ומורגש חסרונו של האמון הציבורי במערכת המשפט. אין מדובר רק בצניחה באמון אלא גם בהתאמה גוברת בין אי אמון בבית המשפט לתמיכה פוליטית בקואליציה, ובין אמון לתמיכה באופוזיציה.

ההתאמה הזאת מסוכנת, שכן בניגוד לממשלה ולכנסת, לבית המשפט אין מקורות לגיטימציה מלבד האמון. אי אמון במערכת המשפט עלול לשתק את עבודת בית המשפט ולהגביר את ההתנגדות למינוי שופטים לתפקידים שדורשים ניטראליות. ועדות חקירה למשל. באקלים הנוכחי כלל לא מפתיע שהדיון בצורך בחיזוק אמון הציבור ובחשש מפני פגיעה בו עלה לראש סדר היום.

אמון הציבור הוא תחושה של הציבור שהשופטים קובעים את הדין באופן הוגן, אובייקטיבי וניטרלי על פי חוק וללא משוא פנים. החשש הוא ששופטים יתפסו כ"פוליטיקאים בגלימות". פוליטיקאי נבחר לקדם את תפיסת עולמו. אולם שופט שיפעל כך מועל בתפקידו.

הליך המינוי של השופט עמית לנשיא בעקבות צו שיפוטי שהוציאו חבריו מגביר את חוסר האמון בבית המשפט ושופטיו. מינויו מבלי שהתקיימה בדיקה חיצונית בנוגע לטענות בדבר ניגודי העניינים שלו, יוצר תחושה של סטנדרט כפול. כל פקיד בכיר אחר או נבחר ציבור היה זוכה לבדיקה קפדנית, בהוראת הייעוץ המשפטי או בג"ץ. לכן כשיעמוד עמית ויצהיר כי הוא "מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" רבים יחושו חמיצות. האמון הציבורי במערכת המשפט לא יצא נשכר.

מחקר שערכתי עם הפרופ' יהונתן גבעתי מצביע על כך שירידת האמון בבית המשפט העליון החלה בעקבות הרחבת המעורבות הפוליטית של בית המשפט בזמן המהפכה החוקתית. למרות הזמן שחלף, צניחת האמון כעת והמתאם הגבוה בין תמיכה בקואליציה ואי אמון בבית המשפט, מסוכנים לחברה הישראלית. בית המשפט לא יכול ליהנות מאמון של צד פוליטי אחד בלבד לאורך זמן, הוא יקרוס יחד עם הסדר החברתי הקיים.

אובדן האמון במערכת המשפט אינו גזרת גורל. לפני כשלושים שנה כשהחל בית המשפט העליון להגביר את התערבותו בעניינים פוליטיים, הזהיר הנשיא לשעבר לנדוי את נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק כי במוקדם או במאוחר האמון בבית המשפט יצנח ותתפתח שנאה ציבורית כלפי בית המשפט. לנדוי לא הסתפק בלחזות את התהליך והסביר את המנגנון שמוביל לירידת האמון ואת הסכנה שטמונה בו. לטענתו, האמון צונח בעקבות הניסיון של שופטים להכריע מחלוקות ערכיות. לנדוי תיאר במדויק את התהליך שאנו עדים לו היום ואת תוצאותיו השליליות בדמות החרפת השסעים החברתיים, ואובדן אמון הציבור בניטרליות של בית המשפט, בדיוק כפי שמתרחש כעת.

עדיין ניתן להשיב את בית המשפט לנתיב מרוסן יותר. על השופטים לנקוט ריסון עצמי ולחזור לשפוט על פי הוראות המחוקק. גם מינוי שופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית יסייע. יש להרחיב את השימוש בעילות הסף ולהימנע ממעורבות שיפוטית בסוגיות שהן פוליטיות במהותן, תוך יצירת מגבלות בחקיקה שיתחמו את סמכות השופטים. שיקום האמון במערכת המשפט הוא משימה לאומית חשובה שדורשת שינוי תפיסתי עמוק ונסיגה מהתהליכים החד צדדים שנקטו השופטים במשך שנות דור והובילו למשפוט החיים הציבוריים בישראל.

נשיא בית המשפט העליון הוא הפנים של מערכת המשפט, וביכולתו לפעול להגברת אמון הציבור במערכת. לאחר המינוי וטקס הצהרת האמונים שצפוי להתקיים בנוכחות חלקית, מומלץ לשופט עמית להציב מול עיניו את הצורך בחיזוק אמון הציבור כולו ולהאזין בקשב רב לאזהרות של הנשיא לשעבר לנדוי. רק כך ניתן יהיה לחלץ את האמון הציבורי השוקע.

---

עו"ד אהרן גרבר הוא דוקטורנט למשפטים וסגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת