יומיים לפני תשובת המדינה: הסנקציות החדשות שבוחנים בצה"ל על המשתמטים

אמש פורסם מטעם היועצת המשפטית לממשלה סיכום ישיבה שהתקיימה בין נציגי הצבא, משרד הביטחון ונציגי משרד המשפטים בנוגע ליישום פסק הדין לגיוס תלמידי ישיבות.

במסגרת הישיבה ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה״ל הציג את הנתוני הגיוס העדכניים עד לסוף חודש דצמבר. לפי הנתונים שהוצגו, התגייסו בשנת הגיוס הנוכחית 1,399 מועמדים לשירות אשר נחשבו לבני הציבור החרדי.

נציגי צה״ל חשפו בישיבה את נתוני הגיוס העדכניים של תלמידי הישיבות: ממועד מתן פסק הדין עד לסוף דצמבר 2024, התגייסו 1,399 מועמדים אשר נחשבים לבני הציבור החרדי. בשלישון הגיוס הראשון נשלחו 3,000 צווי גיוס, מכוחם התייצבו לתהליך הגיוס 473 מועמדים ותגייסו בפועל עשרות בודדות.

בשלישון השני של הגיוס (המסתיים בפברואר 2025), נשלחו 7,014 צווים, כאשר ביחס ל-4,658 חלף המועד להתייצבות לצו הראשון. מכוחם התייצבו לתהליכי הגיוס 139 מועמדים לשירות.

צוין במסמך כי בכל הנוגע לשלישון הגיוס השלישי, עמדת צה״ל היא שיש להגדיל את כמות צווי הגיוס ולשלוח 14,000 צווי גיוס לבני ישיבות, כמות כפולה מהכמות שנשלחה בשלישון השני, וסך הכל 24,000 אלף צווי גיוס בשנת הגיוס הנוכחית. נכתב כי עמדה זו טרם אושרה על ידי שר הביטחון.

עוד נכתב כי צה״ל מבקש להוסיף ולעשות שימוש בתבחינים מעבר לתבחין הגיל גם בשליש הגיוס הבא, כך למשל יוכל לקחת בחשבון. כך למשל, במסגרת הדיון בבג״ץ צוין כי צה״ל בחן רשימת תבחינים הנוגעת לשאלת החזקת טלפון סלולרי, שכר, השתכרות מביטוח לאומי, לימודים במוסד להשכלה גבוהה, רישיון נהיגה - אשר לעיתים עשויים לשמש אינדיקציה למי לומד בישיבה ומי לא. במסמך נכתב כי הנתונים מצביעים על כך שמספר המתייצבים לגיוס אשר עונים על התבחינים שנשקלים עולה בשיעור משמעותי על יתר המועמדים לגיוס.

באשר לנקיטת בפעולות אכיפה נגד משתמטים, במערכת הביטחון ובצה״ל הבהירו כי השימוש בסנקציות אישיות הוא חיוני וכי נדרשת הרחבת סל הסנקציות הכלכליות והמנהליות. הובהר כי הרחבת סל הסנקציות נוגע לכל המשתמטים והעריקים ולא רק לבני הציבור החרדי.

נחשף כי בצה״ל לאחרונה הוחלט לבחון את המשמעויות של עיכוב בנמל התעופה של משתמטים או עריקים גם בשלב החזרה לארץ ולא רק בשלב היציאה מן הארץ.

״עם התקדמות שנת הגיוס וחלוף הזמן ממועד הוצאת הצווים, כמות פקודות המעצר בשל אי התייצבות לגיוס תגדל באופן משמעותי, ובהתאמה יגדל היקף העיכוב של מיועדים לשירות ביטחון בעניינם הוצא צו, משתמטים או עריקים, על ידי גורמי רשות האוכלוסין, רשויות הגיוס והמשטרה הצבאית, וכן מספר מקרי מניעת יציאה מהארץ״, נכתב. בהקשר הזה צוין כי צה״ל נערך לאכיפת הצווים גם מבחינת הקצאת כוח אדם לעניין.

היועצת המשפטית לממשלה סיכמה במהלך הישיבה כי טרם התקבלה ממערכת הביטחון התייחסות לשם השלמת גיבוש עמדה.

כזכור, ב-10 לינואר, בית המשפט העליון הורה למדינה להגיש תשובות מפורטות בנוגע לשורת שאלות שעלו בנוגע לתוכנית לגיוס חרדים, זאת לאחר שבמהלך הדיון בעתירה נחשף כי קיים פער משמעותי בין יעדי הגיוס לבין מספר המתגייסים בפועל. בהתאם, מטרת הישיבה הייתה לשמוע התייחסויות ולגבש את תשובת המדינה שתוגש ב-5 לפברואר בהתאם להחלטה.