בית המשפט העליון צפוי לקיים מחר (רביעי) דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן בדרישה לגיוס כל תלמידי הישיבות החייבים בגיוס. באופן חריג, בית המשפט העליון יקיים דיון בעתירה מבלי שהמדינה הגישה את עמדתה לדרישה, זאת לנוכח חילוקי דעות הקיימים באשר לגיבוש העמדה.
טרם הדיון, שלושה ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל - "מיתר", "הרצוג פוקס נאמן" ו"אגמון עם טולצ'ינסקי" - הכינו חוות דעת משפטיות הקובעות כי מתווה חוק הפטור מגיוס המתגבש אינו חוקתי.
חוות הדעת, שהוכנו לבקשת תנועת "ישראל חופשית", יישלחו מחר ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וליועצת המשפטית למערכת הביטחון.
על פי הניתוח המשפטי, המתווה המתגבש מאחורי הקלעים והמבוסס על חוק הגיוס שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, מנציח את האפליה בחברה הישראלית. עורכי הדין מהמשרדים השונים כתבו כי התעלמות המתווה המתגבש מעיקרון השוויון צפויה להוביל לפסילתו בבג"ץ "בסבירות גבוהה".
"מעודד שירות מקוצר"
בחוות דעתם של עורכי הדין נדב ויסמן ותמיר ברקמן ממשרד מיתר, נכתב, כי "לא רק שהחוק אינו מתקן את אחד הפגמים המרכזיים שהביאו לפסילת החוק הקודם, אלא שהוא אף מחמיר אותו בכך שהוא מרחיב את סמכויותיו של שר הביטחון להעניק מספר בלתי מוגבל של דחיות שירות לתלמידי ישיבות ואינו מחייב אותו להתחשב ביעדי הגיוס - דרישה שהיתה קיימת בחוק הקודם שנפסל".
עורכי הדין ד"ר מורן ימיני, יוסי אשכנזי ודוד ברנט, ממשרד הרצוג פוקס נאמן, הצביעו על כך שההגדרה הרחבה של "חרדי" בחוק - הכוללת כל מי שלמד שנתיים בלבד במוסד חינוך חרדי בגיל 18-14 - עלולה להוביל לעמידה פיקטיבית ביעדי הגיוס, שכן היא כוללת גם מי שהיה מתגייס ממילא גם ללא ההסדר.
בחוות דעת שהוגשה על ידי עורכי הדין חנן סידור ודרור פיזנטי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, נכתב כי החוק יוצר מצב בעייתי, שבו חובת הגיוס האישית הופכת לחובה קולקטיבית - אך רק עבור תלמידי הישיבות. משמעות הדבר היא שצעיר חרדי אחד עשוי למצוא עצמו מגויס רק כדי לעמוד ב"יעד", בעוד חברו ייהנה מפטור מלא רק בגלל שמישהו אחר התגייס "במקומו".
סוגיית הסנקציות עולה באופן מובהק בכל חוות הדעת. חוות הדעת של מיתר מצביעה על כך שהסנקציות הכלכליות על הישיבות במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס הן "רכות" והחוק אינו קובע סנקציות אישיות על מי שלא מתגייס. משרד אגמון מדגיש כי "הסדר שנסמך אך ורק על התקווה שכמה שיותר תלמידי ישיבות יבחרו לשרת, אינו יכול להתקבל", זאת בעוד מועמדים לשירות ביטחון שאינם תלמידי ישיבות חשופים לסנקציות אישיות שונות מכוח חוק שירות ביטחון.
"חייב להרים דגל שחור"
מנכ"ל "ישראל חופשית", אורי קידר, הסביר כי מטרת חוות הדעת היא לסייע ליועצות המשפטיות המלוות את החקיקה להקדים תרופה למכה. "אם הקואליציה מתכוונת לחוקק חוק גיוס שבוודאות ייפסל בבג"ץ, רק כדי למנוע פרישה של הסיעות החרדיות, הייעוץ המשפטי חייב להרים דגל שחור", אמר קידר.
נוסף על כך, גורם המעורה בפרטי המו"מ עם המפלגות החרדיות מתרה כי המתווה המוצע לגיוס חרדים הוא "בלוף מוחלט". לדבריו, הבעיה המרכזית היא דרישת המפלגות לפעול בשיטת "יעדים" במקום שיטת "מכסות".
"כשקובעים מכסה, המספר שנקבע הוא מספר 'לומדי התורה' וכל השאר חייבים בגיוס. ברגע שהולכים על יעדים - כולם פטורים חוץ מאלה שנדרשים להשלמת היעד", הסביר הגורם בשיחה עם "ישראל היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו