אבוי, נתניהו רוצה למשול: הקרב על מינוי נציב שירות המדינה

מי שהוביל לבחירתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שר החוץ גדעון סער, הודה לאחרונה בראיון ל"ישראל היום" שהוא מאוכזב מהתנהלותה. רצף של "מניעות משפטיות" הוא לא הייעוץ המשפטי המאפשר שהוא ביקש להביא לתפקיד בממשלה הקודמת.

אם נקדים תחזית גם הפעם, בהרכב סביר של בג"ץ - עמדת היועצת המשפטית לממשלה נגד מינויו הזמני של עו"ד רואי כחלון לנציב שירות המדינה לא צפויה להתקבל. אבל ההליך המשפטי כלל לא נמצא בלב העניין אלא זה הפוליטי. תחת הנהגתה של בהרב־מיארה עמדת המוצא של הייעוץ המשפטי היא לא רק שלא לאפשר – אלא להערים קשיים.

היועצת ואנשיה, מצידם, בטוחים שהם מאפשרים לממשלה לשלוט בנושאים החשובים: ביטחון וכלכלה. אלא שנתניהו מצידו, אבוי, גם רוצה, כפי שנהוג מימים־ימימה, למנות נציב שירות מדינה. כן, זה שאחראי על מינוי בכירים והשירות הציבורי, ומה שנקרא: למשול, למשול. מינוי הנציב הוא באמת הפרקטיקה הבסיסית שדרכה ראשי ממשלה מעצבים מדיניות. לא סתם היועמ"שית מנסה לעכב דווקא את המינוי הזה.

רה"מ ענה אתמול לעמדת הייעוץ המשפטי: תודה, אך לא תודה, והתייחס לעמדת היועצת כעמדה לא מחייבת. למכתב הזה שנלווה למינויו הזמני של כחלון התייחס נתניהו ברצינות רבה. הוא קיים ישיבות, התייעץ עם אנשיו ובחן את תשובותיו של כחלון לקשיים שהערימה היועצת באופן מפורט. בממשלה בטוחים כי כמו בהתנגדותה למינוי אודליה מינס למינוי זמני של יו"ר הרשות השנייה, גם הפעם עמדת היועצת תידחה על ידי השופטים.

מינוי נציב זו הפרקטיקה הבסיסית שדרכה ראשי ממשלה מעצבים מדיניות - לא סתם היועמ"שית מנסה לעכב דווקא את המינוי הזה

נתניהו בסך הכל עמד במחויבויותיו כפי שנקבעו בחוק: חובת היוועצות במינוי קבע, וגם במינוי ממלא מקום כאשר מינוי קבע לא מתאפשר. "אין שום מניעה שנתניהו ימנה את כחלון, אלא שבמדינת ישראל אסור כידוע להזיז עט ממקום למקום בלי אישור של היועמ"שית", אמר לי אתמול מי שמכיר את לשון החוק, אבל גם את ההרגלים הרעים שהשתרשו בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה.

סיפור העט הוא משל נחמד למי שיכול להחליט בערב על הסכם להחזרת חטופים, סיום מלחמה בלבנון או כיבוש זמני בסוריה, אך לא יכול בשום פנים ואופן למנות נציב שירות מדינה (כבודו במקומו מונח). אזרחי ישראל מקבלים בכל ארבע שנים או שנתיים ראש ממשלה שבטח יכול לחתום על הסכמים מדיניים, אך בשום אופן לא יכול לנהל את המדינה. זה היה מצחיק אם זה לא היה כל כך מדויק.

בניגוד לתפיסת התפקיד בסביבתה של בהרב־מיארה, הפקידים אינם נבחרי הציבור שעומדים לבחירת העם - הם שם כדי לאפשר מימוש מדיניות בגבולות החוק. תומכיה ומתנגדיה של בהרב־מיארה יסכימו שלא כך נראה הייעוץ תחתיה. תומכיה יסבירו שהם מעדיפים את המושכות בידיה, אך תומכי הממשלה רצים לבדוק אם יש כוכבית על פתק ההצבעה שלהם.