"אף פעם לא איימתי עליה": הנאשם ברצח ליטל יעל מלניק ז"ל מוסר את עדותו

אדוארד קצ׳ורה, שמואשם ברצח של ליטל יעל מלניק ז"ל בחודש אוקטובר 2021, מוסר את עדותו הבוקר (שני) בבית המשפט המחוזי בחיפה. כזכור, לפני שנתיים נמצאה גופתה של מלניק ז"ל, בת 17 במותה, באתר בנייה בקריית מוצקין לאחר שנעדרה מהפנימייה בה התחנכה בדרום הארץ.

בסיום חקירה שהוטלה על היחידה המרכזית במשטרת מחוז חוף בחיפה נעצר בחשד לרצח תושב בן 49, שעבד בבית חולים פסיכיאטרי בטירת הכרמל. לנאשם הייתה, לכאורה, היכרות מוקדמת עם הנערה בשל בעיות נפשיות שמהן סבלה בעבר ועקב אשפוזים שעברה במוסד שבו עבד קצ׳ורה. גורם משטרתי בכיר שמעורה בפרטי החקירה טען כי הנאשם נפגש עם מלניק ז"ל לפני שנרצחה, והיא אף שהתה בדירתו שעות ספורות לפני שגופתה נמצאה.

במסגרת העדות אמר קצ'ורה: "היא (ליטל יעל מלניק ז"ל) סיפרה לי הכול על הבעיות עם המשפחה, היה לה מאוד קשה והיא לא הייתה רצויה, לא נעים לה להגיד את זה. היא התעניינה בכישופים, קראה ספרים על זה והייתה משוחחת איתי בנושא". כשנשאל על טיב היחסים ביניהם אמר הנאשם: "הם היו טובים היו עליות וירידות, רצינו לבנות את הזוגיות על בסיס אושר בין שני הצדדים". 

אדוארד מתאר בעדותו מוטיבים בעייתיים בקשר בינו לבין המנוחה: "היה רגע בקשר שלנו שאם אחד לא מבין, השני נפרד. היא אמרה לי שתהרוס לי החיים ועניתי - שתהרוס". כזכור, הנאשם עבד במוסד פסיכיאטרי בטירת הכרמל ובמסגרת העדות ציין בפני צוות השופטים כי לא העניק טיפול בשיטת סי.בי.טי והדגיש: "אף פעם לא איימתי עליה, היו לנו תוכניות להתחתן בעתיד ודיברנו על זה".

השופט בבית המשפט המחוזי בחיפה שאל את הנאשם מדוע נפגש עם המנוחה בניגוד לצו ההרחקה שהוחל בין הצדדים באותה העת. בתשובה ענה קצ'ורה: "אני מבין שזה לא נכון כלפי הצו. אבל בעיניי זה לא נכון יותר לא לפגוש אדם שאתה אוהב רק כי יש צו". השופט שאל בתגובה מדוע לדעת הנאשם נקבע צו ההרחקה, הנאשם השיב: "לא יודע, אני לא הייתי דיון".

תשובתו של אדוארד לא סיפקה את השופט שהקשה: "זו תשובה מתחכמת, אתה אדם בוגר ואינטיליגנטי, הבנת שמטרת הצו היא להגן עליה. השופט לא נותן צו כדי לרצות מישהו אלא כדי להגן". קצ'ורה השיב: "להגן מפני מה? הבנתי שיש הרחקה ואסור לנו להיפגש, לא יודע להגן על מה ומפני מי".

על רגעי הקבורה של ליטל יעל מלניק ז"ל אמר הנאשם בפירוט רב: "היא רצתה לעשות טקס קבורה, זה הגיע ממנה ואני התעקשתי שלא נעשה את זה אבל הבנתי שהטקס חשוב לה. היינו בצד בפארק והכנו בור קבורה כשהיו אנשים בסביבתנו. משם המשכנו לכיוון הבתים החדשים בשכונה, עישנו סיגריה, הסתובבנו והתחלנו לדבר על איך נבצע את הטקס. כשדיברנו על כיסוי הפנים של ליטל יעל מלניק ז"ל הבאתי צינור מאתר בנייה מבית ליד כדי שהיא תוכל לנשום. היא חפרה את רוב הבור לעצמה".

לאחר מכן, המשיך קצ'ורה לתאר בדיוק כיצד בוצעה הקבורה של מלניק ז"ל בעודה בחיים, שלב אחר שלב: "כשכיסיתי אותה יד שמאל שלי הייתה בתוך החול ויד ימין החזיקה בצינור האוורור כדי שהיא תוכל להמשיך לנשום. הפנים שלה היו מכוסות. שאלתי אותה אם היא בסדר, מלניק ז"ל ביקשה שאלך בשלב מסוים בעקבות צו הרחקה שהוטל עלינו. קמתי והלכתי, מבחינתי הטקס הסתיים , לא חשבתי על שום מחשבה אחרת".

כעבור מספר שעות הגיעו שוטרים לביתו של אדוארד ולדבריו "הפכו את הבית ומצאו כמה נקודות של יעל". הוא מספר על חוסר שיתוף פעולה מצידו עם החוקרים "לא רציתי לשתף אותם, שלא ידעו שיש קשר ביני לבין יעל. סיפרתי דברים באופן מינימלי בלבד".

במסגרת החקירה הנגדית הודגש כי מלניק ז"ל סבלה מהפרעות נפשיות ואף אושפזה במוסד פסיכיאטרי. צוות השופטים בבית המשפט המחוזי התייחס בעדות של קצ'ורה לטיב הקשר בין השניים על רקע היותו של הנאשם מטפל במוסד פסיכיאטרי. הוא ציין בעדות כי שוחח עם מלניק ז"ל כשלא עבד וכשלהבנתו כבר השתחררה מהאשפוז הפסיכיאטרי. 

בסיום הדיון בבית המשפט אמרה עו"ד אפרת נחמני בר, שמייצגת את משפחתה של מלניק ז"ל, ל"ישראל היום": "אחרי שנים של שברון לב הנאשם עלה להעיד והציג גרסה פנטסטית מלשון פנטזיה, אוסף של הזיות, אוסף של טענות על סיפור אהבה לכאורה בינו לבין יעל שנקברה באורח לא ידוע בלי שהוא היה שם, כשהוא עזב אותה במקום חיה. למה הוא עזב אותה, מדוע הוא עזב אותה - הוא לא אמר. למדנו במהלך תחילת חקירתו הנגדית שיש לו זיכרון סלקטיבי. הוא זוכר שהיה לו צו הרחקה שהוא הפר אותו, אך הוא לא זוכר מה צו ההרחקה הורה. הוא מודה שהוא שיקר לחוקרים כשהם מחפשים את יעל ודואגים לה, נערה בסיכון והם באים אליו לבית החולים הפסיכיאטרי, שבו הוא מכיר אותה כמאושפזת והוא לא רואה בזה קשר לרצח. הילדה הייתה בסיכון, הוא היה המטפל שלה והוא מעלים את העובדה שהם נמצאים בקשר ולא עוזר לחפש אותה".

בחקירה נגדית לשאלות התובעת מפרקליטות מחוז חיפה עו''ד מאיה חזן דהאן, באשר למפגשים שלו עם מלניק והמקומות בהם נפגשו, הנאשם החל לגלות סימני עצבנות והטיח בתובעת: "נראה לי שאני יכול לזכור כל מקום? כבר שלוש שנים החיים שלי בגיהנום. תודה רבה". לשמע הדברים נזף בו ראש הרכב השופטים יחיאל ליפשיץ, "מה זה תודה רבה? התובעת עושה את עבודתה. היא שואלת שאלות ואתה צריך לתת את התשובות".

התובעת הציגה בפניו מחברת שנמצאה בביתו אותה כתבה ליטל יעל מלניק ומתייחסת אליו. שהוא האח שהיא האח במחלקה שהיא הכי אוהבת בעולם. היא הקריאה לו את הדברים, שחלקם מוכיחים שהיה ביניהם קשר עוד מהתקופה בה אושפזה בב״ח מעלה כרמל לבריאות הנפש. והוא השיב ״זו הפעם הראשונה שאני שומע את הדברים. מי אמר שזה עלי?".

התובעת הקריאה לו דברים נוספים שכתבה מלניק הנאשם קצ׳ורה הטיח: "יעל אהבה לכתוב כל מיני מעשיות קצרות . על אנשים, על חיות על אנשים במחלקה. איך את יודעת שזה קשור אלי? למה את מייחסת את זה אלי?"

התובעת: "מכל הטקסטים שהקראתי לך, זה מראה שהיא אהבה אותך כבר בזמן האשפוז שלה ושתכננתם להיפגש תוך כדי האשפוז שלה". קצ'ורה: "יכול להיות. אבל אני לא ידעתי את זה. אני לא יכול לומר לך שלא היו בינינו דיבורים להיפגש תוך כדי האשפוז שלה״.

"אני אומר לך", הטיח קצ'ורה בתובעת. "אני לא רצחתי את יעל. היא בכלל לא נרצחה".
התובעת טוענה בפני הנאשם: "אתה רצחת את מלניק ובאותו הבוקר כתבת לאקסית שלך כדי להיות בקשר איתה כי ידעת שאין יותר את יעל". הנאשם: "זה הזוי".

התובעת עו''ד חזן דהאן מטיחה בנאשם על בסיס מה שנתפס בטלפון הנייד שלו כי לאחר שפגע במלניק ושב לביתו הוא שלח הודעה לאקסית שלו כדי להיות איתה בקשר רומנטי.
״הגרסה שאת מציגה חולנית מאוד. להגיד שאני רצחתי בחורה חזרתי הביתה ושלחתי הודעה לאישה אחרת כדי להזמין אותה. זה חולני.״ התובעת: "ולקבור בן אדם באדמה זה לא חולני?"
קצ'ורה אמר: "אני טוען שאני לא רצחתי אותה ואף אחד לא רצח אותה".

התובעת: למה שביהמש יאמין לך שלא רצחת אם אתה לא מספר אמת לגבי הקשר שלך עם יעל ומתי הגיעה אליך הביתה? קצ'ורה: "אז אני משקר. יש לך ראיות נגדי על רצח?"

השופט יחיאל ליפשיץ שעמד בראש ההרכ פנה בשאלה אל הנאשם: "ההיגיון אומר שאחרי הטקס שעשיתם כפי שסיפרת, תעזור לה לקום לנער ממנה את החול. לילה שלם הייתם ביחד. פתאום כשהיא בחול, אתה מוצא לנכון לעזוב אותה שם". קצ'ורה: "לא רציתי להפריע לה בחוויה הרוחנית. דבר שני פחדנו שאנשים שהיו שם יראו אותנו בטקס ויתקשרו למשטרה. לא היה לי דחף לצאת משם. כך אנחנו סיכמנו שנעשה".

השופט: איך היתה החוויה שלה? היא סיפרה לך? קצ'ורה: "סיכמנו שהיא תתקשר אלי בצהריים ותספר לי". השופט: "כשהגעת הביתה התקשרת אליה לראות שהיא בסדר? שיצאה מהחול?
הנאשם קצ׳ורה: "היא הוציאה את הסים מהטלפון ולכן לא יכולתי לדבר איתה". קצ'ורה: "אני לא יודע למה היא חזרה לטקס הזה. היא ביקשה שאלך. אף אחד לא חשב שזה יסתיים בצורה כל כך טראגית. בזמן שאני יצאתי משם הכל היה בסדר".