יועמ"שית משרד המשפטים: העתירה נגד השר לוין מנסה לשנות את הסדר החוקתי

יועמ"שית משרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, האמונה גם על הוועדה לבחירת שופטים, חיברה חוות דעת בת תשעה עמודים שבה העניקה גיבוי משפטי לשר המשפטים יריב לוין בהתנהלותו בוועדה לבחירת שופטים, וקבעה כי העתירה נגדו מנסה לשנות את הסדר החוקתי בישראל.

חוות הדעת חוברה בעקבות הוראת בג"ץ ללוין וליועמ"שית מיארה להגיב לעתירתו של עו"ד שחר בן מאיר נגד השר, שלפיה הימנעות השר בהעלאת מועמדים לשפיטה להצבעה בוועדה אינה חוקית.

בתחילת המלחמה הנהיג לוין בוועדה נוהג שלפיו בעוד החוק קובע בחירה של שופטים בוועדה לפי רוב רגיל של חמישה מתוך שבעה חברי ועדה, הרי שיש לבחור אך ורק בהסכמה מלאה של כל חברי הוועדה. כך, שופטים שזכו להתנגדות של מי הצדדים לא הועלו על ידי השר להצבעה. עו"ד רקובר, כאמור, העניקה בחוות הדעת גיבוי מלא לכך שהשר פועל בסמכות, ואף תקפה את העתירה: "נטילת סמכות יסוד זו משר המשפטים משמעה שינוי של השיטה המשפטית הנהוגה בישראל, המעוגנת בחוק יסוד השפיטה ובחוק בתי המשפט".

רקובר הסבירה בחוות הדעת כי "הרכב הוועדה מעניק ייצוג עודף לשופטים (שלושה) ומעמד של יו"ר לשר המשפטים, שהוא ראשון בין שווים. קביעה זו נועדה ליצור איזון מסוים בין הייצוג העודף של השופטים בוועדה לעומת נבחרי הציבור. אין מדובר בסמכות טכנית ריקה, שכל כולה מתמצאת בעבודת מזכירות של תיאום מועדים לצורך כינוס הוועדה, כי אם בסמכות מהותית. "העותר (עו"ד בן מאיר) מבקש ליטול משר המשפטים את ליבת תפקידו החוקתי כיו"ר הוועדה ולהעבירה לוועדה כולה. זהו עיוות של ההסדר היסודי שעליו מושתתת השיטה בישראל, של מינוי שופטים, המעוגנת בחוק יסוד".

"שיח פורה"

לפי היועמ"שית רקובר, "בחירת שופטים בהסכמה רחבה מקיימת את תכלית 'חוק יסוד: השפיטה' וחוק בתי המשפט - מתקיים שיח פורה שבמסגרתו יש תהליכי שכנוע הדדיים, הרוב אינו מאבד את כוחו, בעלי דעות המיעוט המייצגים חלקים באוכלוסייה מבטאים את עמדתם, ודעותיהם זוכות למשקל הראוי להן בהליך הבחירה. תהליך זה מייצר אמון ציבורי במערכת המשפט, כך שממונים שופטים המייצגים את כלל רשויות השלטון ואת כלל מרכיבי החברה".

באשר לטענות בעתירה, לגבי "בלוק חוסם" של שופטי העליון ושל לשכת עורכי הדין, כתבה רקובר כי העתירה "מבקשת לאפשר את פעולתו של אותו בלוק חוסם באופן שמחליש את יתר חברי הוועדה, המייצגים את הממשלה ואת חברי הכנסת, עד כדי איון משקל קולם בבחירה, ובכך להביא לתוצאה שתפגע בשיקוף של החברה בישראל שבבסיס הרכב הוועדה".

כחלק מהכנת חוות הדעת קיבלה רקובר לידיה את כל פרוטוקולי הוועדה, ולפיהם קבעה כי רק חבר ועדה אחד התנגד לנוהג החדש של השר, אולם הוועדה המשיכה להצביע במתכונת זו בהסכמה "ולא כגזירה שהתקבלה על ידי יו"ר הוועדה". עוד היא הוסיפה כי "הדיונים, כפי שעולה מהפרוטוקולים, כללו שיח ושכנוע הדדי שתוצאותיו בבחירתם של כ־150 שופטים בפרק זמן של כחצי שנה, כך שבחרה בהסכמה רחבה ולא פגעה בעבודת הוועדה".

רקובר התנגדה לטענות בעתירה כי נוהג השר מעניק לו כוח מפורש, וכתבה כי "כדי להעמיד דברים על דיוקם, יצוין כי מקום שבו נדרשת הסכמה רחבה, לכאורה גדל כוחו של שר המשפטים כחבר ועדה, אך כך גדל גם כוחו של כל אחד מהחברים האחרים בוועדה".