הנאשם היה בהתקף אפילפסיה: תקיפה חמורה הסתיימה בזיכוי

צעיר תושב הצפון פרץ לרכב בזמן שכמה נשים שהו בו, והתחיל לתקוף אותן • גם השוטרים שהגיעו לזירה חוו אלימות מצידו • ביהמ"ש קבע: "הוא לא היה מודע למעשיו"

המשטרה פתחה בחקירה. (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ'

כתב אישום חמור הוגש נגד תושב הצפון בגין תקיפה ועבירות נוספות. לפי כתב האישום, הנאשם פתח דלת של רכב בזמן שכמה נשים שהו בו, ללא סיבה. הנשים החלו להיאבק בנאשם, בעודו מנסה להכניס חלק מגופו לתוך הרכב. אחת מהן אף ריססה אותו בגז פלפל, אך הוא לא חדל ממעשיו, חטף מידיה את הסמארטפון שלה והטיח אותו בקרקע. הוא הוסיף להכות את אחת מהמתלוננות ואיים עליה.

הנשים המפוחדות הזמינו משטרה, אך גם משהגיעו השוטרים למקום האלימות לא פסקה. הנאשם ניסה לתקוף את אחד השוטרים בעודו מתפרע ומתנגד למעצר. גם בתחנה, בטרם הוכנס לתא המעצר, היכה הנאשם את אחד השוטרים באגרופיו, ולאחר שהוכנס לתא ניסה לנשוך את ידו של השוטר.

בית משפט השלום בקריות, צילום: הרצי שפירא

הנאשם, בחור צעיר ללא עבר פלילי שסובל מהתקפי אפילפסיה, נשלח לבדיקה פסיכיאטרית בשאלת כשירותו ואחריותו לעמוד לדין. לפי חוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, הנאשם לא היה מסוגל להסביר את התנהגותו בעת ביצוע העבירה. הוא סיפר ששתה שתי כוסות וויסקי והרגיש סחרחורת וערפול. הוא זכר שיצא מהבית של הדוד שלו, הלך ברחוב והתקרב לרכב - ולא זכר מה קרה לאחר מכן.

במסקנותיו קבע הפסיכיאטר כי במועד ביצוע העבירה היה הנאשם שרוי במצב של בלבול חריף על רקע שתיית האלכוהול והאפילפסיה, ולא היה אחראי למעשיו. מחוות הדעת עלה ספק באשר לגורם שבגינו נגרם המצב. עמדת התביעה היתה כי המעשים נגרמו משתיית האלכוהול, ואם כן - על פי החוק עליו לתת את הדין על מעשיו.

עו"ד פארס בריק, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טען כי המעשים בוצעו על רקע האפילפסיה, ולכן הנאשם פטור מעונש.

הסנגור טען כי טען כי המעשים בוצעו על רקע האפילפסיה, ולכן הנאשם פטור (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

לצורך חיזוק הטענה, שלפיה התקרית היתה חלק מהתקף אפילפטי, ההגנה פנתה למומחה בתחום האפילפסיה ד"ר אילן בלט - רופא נוירולוג מומחה, שבעברו ניהל את המחלקה הנוירולוגית בביה"ח שיבא.

לאחר שעבר על החומרים ובדק את הנאשם, ד"ר בלט מצא כי ההסבר הסביר ביותר להתנהגותו של הנאשם באירוע הוא מצב פוסט־אקטלי - מצב שמתרחש לאחר התקף אפילפטי, שבו יש חזרה להכרה משולבת עם בלבול, שיבוש תהליכי בקרה ושיפוט ולאחר מכן אמנזיה. במצב זה עלולה להופיע גם התנהגות אלימה, והוא עשוי להימשך שעות, וגם יממה. גם לאחר שהוגשה חוות הדעת, התביעה דחתה את הטענה כי המעשים נעשו כחלק מהתקף אפילפסיה.

בסיכומו של דבר, בימ"ש השלום בקריות קיבל את התזה של ההגנה במלואה, והורה על זיכויו של הנאשם מחמת כך שהוא לא היה מודע למעשיו והיה בהיעדר שליטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר