נהג לפי הג'יהאד: בית המשפט הרשיע את השייח' יוסף אלבאז בביצוע הסתה לאלימות

בית-משפט השלום ברמלה הרשיע היום את השייח' יוסף אלבאז, לשעבר אימאם במסגד הגדול בעיר לוד, בביצוע שתי עבירות הסתה לאלימות. האישום חל על שתי הזדמנויות שונות - האחת: פרסום פוסט מסית בפייסבוק, והשנייה: נאום שנשא בפני קהל ברחבת המסגד בתקופה שבה התרחשו התפרעויות אלימות בהר הבית, בחודש רמדאן אפריל 2022, אז השמיע ובהמשך פרסם דברי אהדה ושבח בזכות המתפרעים האלימים.

בעניין שני פרסומים נוספים שלו, בחודש יוני 2021, לאחר מבצע "שומר החומות", בהם יוחסו לאלבאז עבירות איומים והסתה לאלימות, הוא זוכה משלא נמצא בדבריו תוכן מסית או איום.

בית המשפט קבע כי דברי השבח והאהדה הברורים שהביע האימאם כלפי מתפרעים אלימים בהר הבית בחודש הרמדאן 2022, הם ביטויים פוליטיים החוסים אמנם תחת זכות מוגברת לחופש ביטוי, אולם עם זאת חצו גבול מסוכן, משום שהקימו אפשרות ממשית לעשיית מעשי אלימות.

"ציור של מאבק אלים"

"בחירת המילים של הנאשם, שנאמרו בשפה הערבית - היא שפת האם שלו, לא מותירה מקום לספק כי הוא בחר לצייר בדבריו תמונה של מאבק אלים בין מתפללים לכוחות המשטרה והצבא, שלדידו הסתיים בדריסתם של השוטרים בדמם של המתפללים", כתבה השופטת אילה אורן.

השופטת הוסיפה: "אך מובן כי דברים אלה אינם מתארים "התנגדות לא אלימה" על אל-אקצא בעצם מצוות הנוכחות במקום, כטענת ההגנה, אלא מאבק אלים...לנוכח הדברים הברורים שכתב הנאשם אין זה סביר בעיניי, ואף מיתמם, לקבל את טענת ההגנה כי הוא התייחס לג'יהאד כאל "מאמץ" (של) המתפללים ששהו במקום והגנו על קדושתו בעצם נוכחותם, ומבלי שנקטו בהפרות סדר אלימות".

"נהפוך הוא", הוסיפה, "תוכן הרשומה מתיישב עם תיאור ברור של מאבק אלים, שבו יש "גיבורים מנצחים" ­– הם המתפרעים, ומולם חלשים שמפסידים – הם השוטרים והצבא. הלכה למעשה, קיימת הלימה בין דברי הנאשם, לבין הפרשנות המקובלת של המונח "ג'יהאד", הוא "מלחמת קודש' ".

עם תום הדיון הודיעה פרקליטות המדינה כי תמשיך להיאבק בכל האמצעים במי שמסיתים לאלימות ולטרור, ובמי שמפרסמים דברי שבח ואהדה לטרור, יהא מוצאם אשר יהא.

התיק נוהל ע"י עו"ד יוני חדד ועו"ד אור ארבר, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

הבחנה "בין קודש לחול"

בהמשך פסק הדין מציינת השופטת עוד: "ואם ישאל השואל, הכיצד הדברים מתיישבים עם דרכו של הנאשם, שפעל במשך שנים למניעת אלימות ולהרגעת הרוחות במגזר הערבי בתקופות של מתח - אומר כי התרשמתי שיש הבחנה בתפיסתו "בין קודש לחול".

כתב האישום הראשון מתייחס לתקופה שלאחר ההתפרעויות בעת מבצע "שומר החומות". אז פעל הנאשם מתוך שליחות ציבורית ואינטרס יהודי-ערבי משותף בעיר לוד, תוך ניצול מעמדו המכובד ויכולת השפעתו.

ואולם, בנוגע למסגד אל-אקצא, הנאשם מחזיק בדעה שקיימת סכנה בכניסת יהודים שיפגעו בקדושתו ויביאו אפילו לחלוקתו. לכן, התפרעות המוסלמים נתפסת על ידו כהגנה לגיטימית על מסגד אל-אקצא.

בכך יש הסבר, לדעתי, לפער שבין פועלו רב השנים של הנאשם למניעת אלימות במרחב הציבורי בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון, לבין דברי האהדה והשבח שגילה כלפי מעשי המתפרעים האלימים שפגעו בשוטרים וכוחות ביטחון וסיכנו את המתפללים בהר הבית ובכותל המערבי".