בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסל את מדיניות האכיפה שאושרה על ידי היועמ"שית, בנוגע לפלישה בלתי חוקית של בדואים לאדמות פרטיות בנגב.
זה עשרות שנים, עוד משנות ה־80, שבני שבט אבו קווידר פולשים לחלקה פרטית בנגב בגודל של 654 דונם, המצויה בסמוך ליישוב נבטים, ממזרח לבאר שבע, ומקימים עליה מבנים ללא היתר. בשנת 1998 נחתם הסכם בין השבט למדינה, שלפיו יעברו למקום חלופי שתמציא המדינה, אלא שזה לא קרה עד היום.
בשנת 2006 פלשה המדינה עצמה לחלקה הפרטית והקימה שם עבור הפולשים מבני חינוך ללא היתרי בנייה כחוק. בכל כמה שנים מוגשת עתירה של בעלי הקרקע באמצעות עמותת "רגבים", המדינה מצהירה כי בקרוב יימצא פתרון והעתירה נמחקת.
מתוך 550 משפחות על הקרקע, רק 50 מוכנות לעזוב לעיר רהט, ובכל מקרה, הקרקעות מספיקות ל־425 משפחות, לא לכולן, והמדינה מסרבת לפנות את הפולשים. בינתיים, בניגוד להצהרות המדינה, השבט המשיך להקים על הקרקע מאות מבנים חדשים, שלא נאכפו על ידי הרשות לאכיפת מקרקעין. פניות חוזרות ונשנות של הבעלים לא הועילו. מאז הצהירה המדינה בבית המשפט כי תאכוף את הבנייה בקרקע הפרטית ותפעל לפנותם למקום חלופי, נבנו עד היום כ־400 מבנים חדשים, בעוד המדינה הרסה רק 98 מהם. המדיניות הנוכחית היא בניגוד לפסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2013, שבו הורה לאכוף ולהעביר את השבט.
"הגיע הזמן לפעול"
במארס 2023 שוב עתרו בעלי הקרקע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין, והשופטת חני סלוטקי קבעה כי המדינה חייבת לתעדף אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בקרקע פרטית ביחס לקרקע המדינה. "המדינה יכולה למחול על הפרה של זכות הקניין שלה עצמה, אך אינה יכולה למחול על הפרה של זכות הקניין של הפרט".
המדינה הגיבה כי יש לדחות את העתירה וטענה שהיא אוכפת בנייה חדשה מחוץ ליישוב ולא תתעדף אכיפת העבירות על הקרקע הפרטית בתוכו. "בית המשפט אינו אמון על ביצוע אכיפת החוק, זהו תפקידה של הרשות המבצעת", כתבה הפרקליטות בתגובה לעתירה. "מדובר במדיניות סבירה שאין כל עילה להתערב בה".
המשנה ליועמ"שית, כרמית יוליס, החליטה לדחות את ההערות המקדימות של בית המשפט שניתנו לפני פסק הדין, ולהמשיך במדיניות הקיימת ולהימנע מהתמקדות באכיפה בקרקע הפרטית. "לא נמצא כי יש לשנות את מדיניות האכיפה הנוהגת ולתעדף את האכיפה בקרקע פרטית", נמסר.
השופטת קבעה כי "יוצאו צווי הריסה מנהליים לגבי כל בנייה חדשה בקרקע הפרטית של העותרים, על מנת למנוע את הרחבת הבנייה הבלתי חוקית וכדי לייצר תמריץ לבני השבט להגיע להסכמות בעניין מעברם למתחם אחר בבוא העת".
עוד הוסיפה: "ראינו כי מרבית בני השבט היושבים לא שיתפו פעולה במעבר לרהט, והמדינה לא פעלה. הגיעה, אפוא, העת".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מדיניות האכיפה של דיני התכנון והבניה בנגב מבוססת על הייעוד של הקרקע ועל התקדמות הליכי התכנון, הן ביחס לבניה חדשה והן ביחס לבניה ותיקה.
נוכח הערות בית המשפט נבחנו הדברים פעם נוספות ועלה כי הרשות לאכיפה במקרקעין מבצעת פעולות פיקוח ואכיפה במקום נגד בניה לא חוקית. בימים אלה לומדת המדינה את פסק הדין ובוחנת את השלכותיו, כמו גם את שאלת הערעור"